תיווך- למידה תיווכית

תיווך הינו אינטראקציה בין מבוגר לילד כאשר יש גירוי, האמורים להביא בסופו של דבר להגמשה שכלית. כלומר, כאשר יש השפעה משמעותית על איכות ועל תוצרי הלמידה של הילדים ע"י חברתם הקרובה (מורה/ גננת/הורים) יכולה להתרחש למידה משמעותית בכל רגע ובכל מקום, סביב שאלות או אמירות יזומות או פניות והפניות של המחנך לילדים באירועים מזדמנים.

תפקיד המבוגר במצבים אלה הוא יותר הדרכתי או הנחייתי באופיו מאשר הוראתי.

כל תיווך כולל עשרה[ט.ג1]  עקרונות (שעליהם אני לא ארחיב) מתוכם שלושה עקרונות : כוונה והדדיות, משמעות והרחבה המהווים תנאי הכרחי על- מנת שהאינטראקציה תיחשב למידה מתווכת.

§      כוונה והדדיות-  ניסיון של אחד השותפים המבוגר או הילד למקד את הקשב של הבן זוג האחר, ההדדיות מתייחסת להיענות בין אם היא מילולית ובין שלא של בן הזוג ליוזם.

§      משמעות- ניסיון לחבר או לדרוש חיבור בין תופעות וחפצים בעולם הממשי לבין המשמעות הקוגניטיבית או הרגשית שלהם.

§      הרחבה- הניסיון ללמוד על תופעות, תכונות, היבטים של דברים שהם מעבר להתנסות החושית המיידית ומעבר לסיפוק הצרכים.

    כדי להבהיר את הנושא אתן דוגמא: ילדי גן "שיבולת" יצאו לטיול בקיבוץ, לפתע הגננת נעצרת ומתכופפת, כל הילדים עוצרים לידה ורואים שהיא עצרה ליד קן של נמלים, הגננת מראה התלהבות ומושכת את מיקוד הילדים (כוונה) וכאשר הילדים מתעניינים נוצרת הדדיות. הגננת ממשיכה למקד את הקשב של הילדים ומספרת על הנמלים נתונים חברתיים, ביולוגים וכדומה... (הרחבה).

    כפי שציינתי בדוגמא ישנם מרכיבים עיקריים בהתנהגות המתווך על מנת שהתיווך ללמידה משמעותית יצליח:

§      מיקוד- ניסיון של המבוגר למקד את תשומת ליבו של הילד ע"י ביצוע פעולות מסוימות כדי להבטיח שהוא יוכל לראות, לשמוע, להריח, לגעת, לטעום או לחוש את הדברים שהמבוגר רוצה להציג בפניו, כמו כן, על המבוגר להיות מגוון בהתנהגות שלו אם זה ע"י הבאת חפצים, הגברה או החלשה של הקול, האטה או חזרה על מילים וכו'... וכמובן, האחריות על המבוגר שאכן קיימת התאמה בין התכנית לבין תגובת הילד, רגישות כלפי הילד ויכולת לקרוא את המסרים שלו.

§      ריגוש- שמירה על מיקוד הילד ע"י העברה של התלהבותו ואת המשמעות שהמבוגר מייחס לדברים. זה יכול להתבטא באינטונציה, הדגשה של צלילים, קולות מילים, חזרה עליהם, שינויים בקצב הדיבור, התפעלות ושינויים בהבעות הפנים.

§      עידוד, מתן תחושת יכולת- המבוגר ינסה להעביר לילד את התחושה שפעילותו מוצלחת ע"י מיקוד תשומת ליבו של הילד לעובדה שעשה משהו נכון, יפה וטוב וכן, מבהיר לילד מהן מרכיביה של אותה הצלחה ומה גרם לה, דבר אשר יוצא אצל הילד מוטיבציה להשקיע מאמץ כדי להצליח.

§      התייחסות ממוקדת- התייחסות של המחנך להערותיו של הילד עשויה להעשיר את הילד וכמו כן, יועבר לו מסר ששאלותיו חשובות ומשמעותיות ורצוי שימשיך לשאול. רצוי לזכור כי למידה מסוג התיווך היא יצירת דיאלוג עם הילדים סביב הנושא המסוים, ולכן, כל התייחסות שלנו היא משמעותית ואף היא התנאי ההכרחי לפיתוח למידה משמעותית (הילד שותף פעיל).

§      קשר משמעותי- חשוב ליצור קשר משמעותי עם הילד ורצוי ליזכור שלכל ילד יש דרך שונה כדי להגיע אליו, בנוסף, אנו צריכים להיות מחוברים אל הילד ולדברים שמעניינים אותו ולהתנתק מאיתנו.

§      העמקה- הילד מתעמק בנושא מסוים ואולי "מפספס" חומר אחר, צריך לזכור שהעמקה בחומר אחד היא לוודא דווקא הפסד אלא ע"י כך הם משכללים ומחדדים את כלי הלמידה שלהם ובדרך זו למידת נושא חדש תהיה יעליה ומשמעותית יותר ותתאפשר למידה משמעותית.

מתוך הלמידה המתווכת אמורים הילדים לרכוש כלים משופרים ללמידה, כגון שכלול דרכי חקירה, דרכים לשאול שאלות, הסתכלות על אותה בעיה מזוויות שונות, רצון להתגבר עליהם, חיזוק הביטחון של הילדים, הקניית הרגלים בדרך של הפנמה, התמודדות חינוכית עם קשיי התנהגות ועוד.

 

מתוך השתמעויות חינוכיות של תורת התיווך" מאת קלודין טל, הד הגן.

 

משמעות המושג "למידה מתווכת" מבחינה דידקטית ופדגוגית

"היכולת ללמוד היא תכונה חשובה למערכת החינוך, שכן כמות הידע שניתן להקנות נקבעת בראש ובראשונה ע"י יכולתם של אלה לקלוט ולעכל ידע זה, אך ליכולת ללמוד, להשתנות ולהסתגל חשיבות גם בתחומים רבים אחרים" (פוירשטיין, ר'. אגוזי מ').

 

להלן פעולות למידה מתווכת רצויות בעבודת המורה:

1)      תיווך כוונה והדדיות: כוונת המורה לתיווך תתבטא בכל מעשיו והתנהגותו, בין בצורה גלויה ומפורשת ובין בצורה סמויה ובלתי מפורשת, בדרך מילולית ולא- מילולית כאחת.

2)      הרחבה (טרנסצנדנטיות) מתבטאת בעבודת המורה, בין היתר בחירת חומר הלימוד, לאור חיוניותו לשלבי הלימוד הבאים, בדאגתו שהתלמידים יגיעו לשליטה במיומנויות יסוד וירכשו הרגלי עבודה החשובים להתקדמות בעתיד, בטיפוח גישה רציונלית, בהעדיפו שאלות "מדוע" ו"כיצד" על שאלות "מה ", "מי" ו"איפה".

3)      המורה צריך להיות מודע לכך, כי עמדות וערכים מועברים לתלמידים לא רק באמירות מפורשות, כי אם במידה רבה בהתנהגות הלא מילולית- בעמידה, ישיבה, בהבעה, בגון הקול וכדומה. הוא ישתמש בכל האמצעים הללו, כדי להעביר לתלמידים את המשמעויות הנראות בעינו חשובות.

4)      המורה ייצור הזדמנויות של הצלחה לתלמידים ברמות שונות, ע"י בחירת מטלות מתאימות והתאמת שאלותיו, ע"י הדגשת המרכיבים החיוביים של פעולת התלמיד, גם כאשר התוצאה הכוללת עדיין איננה ברמה הרצויה.

5)      המורה ידאג לריסון האימפולסיביות של התלמידים, יבקש מהם להתרכז ולחשוב לפני מתן התשובה. המורה ישמש כדגם לחיקוי בהופעתו, בביקורת העצמית שלו, בהתנהגות מאופקת, במבנה השיעור.

6)      המורה ייצור הזדמנות להתנסות משותפת, יטפח הקשבת התלמידים זה לזה, יטפח עזרה הדדית ורגישות לצרכים של אחרים וכד'.

7)      המורה יעודד חשיבה עצמאית ומקורית. המורה יימנע מפגיעה בכבוד התלמידים, הוא יאפשר לתלמידים חופש בחירה בחלק מן הפעילויות.

8)      המורה ידגים בעצמו התנהגות מכוונת למטרה ע"י הצבת מטרות בברורות לכל שיעור, וידרוש זאת מתלמידיו. המורה יעודד התמדה ושקדנות בחתירת למטרה.

9)      המורה יזמן לתלמידים הזדמנויות להצלחה במשימות מחדשות, יציב בפניהם דמויות מתאימות להזדהות. בהערכת עבודת התלמיד יתחשב המורה במידת החידוש ובמורכבות המשימה.

10)  המורה יעורר אצל התלמיד חשיבה רפלקטיבית לגבי התקדמותו בלימודים, יראה לו כיצד התקדם.

 

 


 [ט.ג1]העקרונות הנוספים חשובים גם כן אך לא הכרחיים בכל פעולת תיווך. להן העקרונות:  תיווך של משמעות, תיווך   
   תחושת מסוגלות, ויוסת ובקרה של התנהגות, שיתוף הזולת בחוויה, תיווך לאינדיבידואציה ודיפרנציאציה
   פסיכולוגית, תיווך   למכוונות למטרה, תיווך להתמודדות באתגרים, להעדפת החדש והמורכב, תיווך למודעות
   להשתנות.