כללי

הפגיעות במערכת העצבים המרכזית (מוח) יכולות לקרות עקב נזק מוחי מולד או נרכש. הדוגמא השכיחה ביותר לפגיעה מוחית מולדת זה שיתוק מוחי (Cerebral Palsy CP)). במקרים אלה הנזק המוחי נגרם סמוך ללידה, בזמן הלידה, או עד שנתיים לאחר הלידה. אחת הסיבות השכיחות לשיתוק מוחי היא הפרעה זמנית באספקת חמצן למוח. דוגמא לפגיעה מוחית נרכשת זו פגיעת ראש על רקע נפילה. בשני סוגי הפגיעות הללו נגרם לעתים קרובות נזק נרחב למוח והתוצאה היא הפרעות בתפקוד של מערכות רבות. הנזק הנוירולוגי שנגרם למוח, עקב סיבות שונות, יכול להיות דומה ולכן עקרונות העבודה במישור החינוכי והגופני יהיו דומים.

בעקבות פגיעה מוחית, ניתן לחלק את הליקויים במערכת התנועה לליקויים ראשוניים הנובעים מעצם הפגיעה המוחית, ולליקוים נלווים או משניים הנובעים בדרך כלל מחוסר שימוש ממושך בשרירים ובמפרקים או משימוש לקוי.

מאפייני פגיעה

:הליקויים המוטוריים העיקריים הם

.א. ליקוי בתפקוד בחיי יומיום, במיומנויות תנועה בסיסיות וספורטיביות

.ב. ליקוי בטונוס שרירים. הליקוי בטונוס השרירים יכול להיות בצורת טונוס שרירים מוגבר בהשוואה לטונוס הנורמלי (ספסטיות), בצורת טונוס שרירים ירוד המכונה טונוס רפה (פלסידי) במקרים של שיתוק מוחלט וטונוס שרירים ירוד (היפוטוניה) במקרים של ירידה חלקית בטונוס השרירים. לעיתים אפשר לראות אצל אותו ילד צורות שונות של ליקוי בטונוס או טונוס משתנה

.ג. העדר או הפרעה ביכולת לבצע תנועה אקטיבית רצונית מבוקרת

.ד. הופעה של תבניות תנועה לא נורמליות הנשלטות במקרים רבים על ידי החזרים

פתולוגיים

.ה. ליקוי בתחושה עמוקה (פרופריוספטית) ולעיתים בתחושה שטחית (מגע, כאב, טמפרטורה)

.ו. הפרעות בשיווי משקל ובקואורדינציה

מיון פגיעות מוחיות

מיון הפגיעות בשיתוק מוחי נעשה בדרך כלל לפי הפיזור הטופוגרפי שלהן ולפי צורת הפגיעה בטונוס השרירים. החלוקה המקובלת לפי הפיזור הטופוגרפי נעשית בצורה הבאה:

.פגיעה בגפה אחת, יד או רגל - (Monoplegia) א. מונופלגיה

. פגיעה בפלג הגוף התחתון הכוללת בדרך כלל גוו ושתי הרגליים - (Diplegia) ב. דיפלגיה

. פגיעה במחצית הגוף לאורכו. הפגיעה כוללת יד, רגל וגוו באותו צד - (Hemiplegia ) ג. המיפלגיה

. פגיעה בשלוש גפיים ובגוו - (Triplegia ) ד. טריפלגיה

.פגיעה בארבע גפיים ובגוו. מכונה גם קוודריפלגיה - (Tetraplegia) ה. טטרפלגיה

בחלק מהמקרים הפגיעה כוללת גם את שרירי הפנים ואברי הדיבור

.לרוב לא מדובר בשיתוק מוחלט של הגפיים המעורבות ואז מקובל להחליף את המונח פלגיה המתאר פגיעה מלאה במונח פרזיס המתאר פגיעה חלקית. לדוגמא, במקום המיפלגיה יאמר המיפרזיס ובמקום מונופלגיה מונופרזיס וכן הלאה

.הקריטריון השני למיון הפגיעות הוא צורת הפגיעה. כל אחת מצורות הפגיעה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות. החל מפגיעה מזערית ועד לפגיעה קשה הגורמת להפרעה תפקודית קשה ביותר

:צורות הפגיעה הנפוצות ביותר הן

  1. ליקוי בטונוס שרירים (בדרך כלל ספסטיות) -ליקוי ביכולת לגייס יחידות עצב-שריר במצבי מנוחה ותנועה (תאור הליקויים האפשריים בטונוס השרירים מופיע לעיל).
  2. אטקסיה (Cerebelar Ataxia) -הפרעה ביכולת לתאם בין תנועות ולשמור על שיווי משקל. לקבוצה זאת שייכים ילדים שהנזק הנאורולוגי העיקרי נגרם למוח הקטן.
  3. אטטואידיות - ליקוי המאופיין בטונוס שרירים מתחלף ממצבים של טונוס מוגבר ועד למצבים של טונוס ירוד. התנועות האקטיביות מלוות בתנועות בלתי רצוניות "תולעתיות". גם לקבוצה זאת בעיות קשות בשמירה על שיווי משקל. לילדים השייכים לקבוצה זאת יש בעיות קואורדינציה קשות ביותר.

ברוב המקרים של שיתוק מוחין יש מעורבות של כמה צורות פגיעה כאשר הגדרת הפגיעה תעשה על פי צורת הפגיעה הבולטת ביותר. הגדרת הפגיעה תעשה לפי שני הקריטריונים ביחד, לדוגמא דיפלגיה ספסטית.

תופעות לוואי

א. עלולה להתקיים הפרעה בדרגות שונות בתפקוד בחיי יום-יום (בהליכה, בלבוש, באכילה).

ב. עלולה להתקיים הזנחה (אי התייחסות תפיסתית) של איברים פגועים וכתוצאה מכך הגברת חוסר התנועה באיבר.

ג. נפוץ ביותר איבוד גמישות וטווחי תנועה במפרקים עקב חוסר תנועה וקיצור של רקמות רכות סביבם.

ד. נפוץ ביותר ליקויי יציבה עקב חוסר סימטריה והעמסת יתר על מפרקים מסוימים בתנועות פיצוי.

ה. בעיקר בפגיעות מדרגה קשה (מעורבות של מספר גפיים) צפויה ירידה בתפקודי נשימה, כוח ובסבולת לב-ריאה ביחס לאוכלוסייה רגילה תואמת גיל ומין.

ו. מחלת הנפילה (אפילפסיה) בדרגות שונות נפוצה בקרב נפגעי שיתוק מוחי, וחשוב להתריע על כך למטפלים, כדי נקוט השגחה מתאימה בעיקר בפעילות בבריכה.

רצוי לעשות

1. שיפור מיומנויות יסוד בחיי יום יום ובפעילות ספורט

  1. שיפור מיומנויות ניידות כמו הליכה במישורים שונים ובדרכי מכשולים, טיפוס על סולם וירידה ממנו, רכיבה על אופניים או על תלת-אופן, מעבר מעמידה לרצפה ובחזרה, ניידות בכיסא גלגלים וכיוב'.
  2. שיפור מיומנויות ידניות כמו כדרור, תפיסה, זריקה, בעיטה, חבטה וגלגול.

כדי לשפר מיומנויות יסוד חשוב לעבוד על הכשרים הגופניים הבאים:

 

  1. עידוד שימוש בתגובות הגנה ושיווי משקל במצבים דינמיים ונייחים

  1. פעילות בבסיסי תמיכה יציבים ודינמיים.
  2. פעילות על בסיסי תמיכה בעלי רחבים שונים.
  3. פעילות בגבהים שונים מעל בסיס התמיכה.
  4. פעילות עם או ללא הכנה מוקדמת.

  1. שיפור כוח וגמישות שרירי היציבה ובעיקר זוקפי הראש והגו במנחים שונים

3. שיפור סבולת שרירית, לבבית ונשימתית

עקב הפגיעה בכושר ההליכה אצל מרבית הנפגעים, אפשר להעזר בחלופות ( לדוגמא: שחייה, אופניים עם עזרי תמיכה שונים, תלת אופן, חתירה בקייק, פדאלו, אופני ידיים) כדי לשפר סבולת לב ריאה.

4. שיפור קואורדינציה

  1. בקרת תנועה (תכנון וויסות כוח במעקב חזותי). לדוגמא, באולינג, פינג-פונג
  2. הפרדת תנועה (בקרה משולבת של מספר משימות בו זמנית). לדוגמא, כידרור תוך כדי הליכה.
  3. עידוד סימטריה תנועתית. לדוגמא, רכיבה על אופניים, שחיה, התעמלות מזרונים.

 

5. שמירה והגדלה של טווחי תנועה :

  1. תרגילי מתיחה והרפיה במטרה להפחית ספסטיות. אפשר להיעזר במוזיקה מרגיעה ובהנחיות מילוליות מתאמות).
  2. שימת דגש על הגמשת הגוו, חגורת הכתפיים והצוואר.
  3. עידוד תפקוד בתבניות תנועה המנצלות טווחי תנועה מרביים (למשל: מסירות חזה בשתי הידיים, מסירות מעל הראש)

זהירויות

  1. להיזהר מנפילות ומעידות ולצמצם במידת האפשר מטלות הגורמות להגברה ניכרת של ספסטיות.
  2. בכל מצב של עדות לנפילות תכופות (כמו במקרי אטקסיה קשים) יש להשתמש במיגון מתאים כמו בפעילות על מזרונים, או להתייע בכובע מגן.
  3. בכל מקרה של עדות למחלת הנפילה (אפילפסיה) יש להקפיד על פעילות פרטנית ותשומת לב מלאה בבריכה.

6. דוגמא לתוכנית חינוכית משלבת

כיתה

מין / פרופיל נכות

שם הילד

ד

בן / דיפלגיה ספסטית

ישראל ישראלי

תיאור תפקודי: הילד מתהלך ללא אביזרי עזר ב"הליכת מספריים" אופיינית לצורת הפגיעה שלו. עצמאי לחלוטין בכל התפקודים היומיומיים.

תיאור פסיכו-חברתי : הילד ממשפחה שאיננה יכולה להרשות לעצמה טיפולים תומכים נוספים. מקבל הוראה מתקנת בבית הספר פעם בשבוע.

התאמות נדרשות

מטרות

תחום מטרות

  1. עבודה עם בן זוג
  2.  

     

     

  3. הגבלת שטח, מהירות
  4. תרגול עצמי לצד חברי הכיתה עם בן זוג
  5.  

  6. ביצוע מכיסא

  1. הילד ישלוט במיומנויות כדור יסודיות : זריקה (כתף, חזה, 2/3), תפיסה, כדרור, וקליעה לסל באיכות תואמת לילדים לא נכים בני כיתתו במצב ישיבה,
  2. הילד ישתתף במשחקי התמצאות וארגון תנועה בשטח של בני כיתתו,
  3. הילד יתרגל ניידות עצמית (בעזרת קביים, אם יש צורך) למרחקים 20 - 400 מטרים במגמה לשפר את הישגיו במהירות תנועה נוחה ומרבית ביחס לערכי התחלה,
  4. הילד ישתתף במיומנויות הכנה לכדור-סל.

שיפור מיומנויות ניידות ומשחק

שילוב חברתי

 

 

 

 

 

 

  1. שימוש בכריות לשמירה על עמדה ניטרלית של הראש

  1. הילד יתרגל זחילות במשטחים משופעים וטיפוס על סולם שבדי, בזמן שחברי כיתתו מתרגלים מיומנויות שאינן מתאימות ליכולתו כמו קפיצה על ארגז.
  2. הילד ישתתף במיומנויות התעמלות יסודית על גבי מזרון כולל גלגול לפנים.

מיומנויות בסיסיות

 

הילד יופנה למרכז ספורט לנכים לטיפוח נוסף תוך הדגשת רכיבי השחייה ואימון באופני ידיים

מסגרת טיפוח

מקורות

Baeck, E.E. (1987). Orthopedic management in Cerebral Palsy. Philadelphia: J.B. Lippincot.
Black, E.E., & Nagel, R.A. (1982). Physical handicapped children - A medical atlas for teachers. 2nd. Ed. Boston: Allyn & Bacon.
Jones, J.A. (1988). Training guide to cerebral palsy sports. Champaign, IL.: Human Kinetics.
Goodman, S. (1996). Coaching athletes with cerebral palsy. Cambridge, Australia: Woodhead Faulker

אתרי אינטרנט

United Cerebral Palsy
Cerebral Palsy International Sport & Recreation Association (CP-ISRA)
CP-Sport England & Wales
United States CP Athletic Association
CanChild Centre for Childhood Disability Research
Cerebral Palsy - Hope through research
Cerebral Palsy Resource Center

דפים נוספים

תרגילים שיפור יציבת דוגמאות