הליכה היא מיומנות יסוד מורכבת ביותר שכוללת מספר שלבים מהותיים וביחד %06 דריכה ו-%04 מעוף. מיומנות זו שנפגעת באופן ניכר ממצבי נכות רבים בשלד, בשרירים ובמערכת העצבים. הפגיעה במהלך התנועה באה לידי ביטוי (א) בקינמטיקה (זוויות התנועה במפרקים, מהירויות ותאוצות במהלך התנועה), ו- (ב) בקינטיקה (כוחות הנוצרים במהלך התנועה במישורי התנועה השונים, ובעיקר אלה הפועלים על הקרקע). תוצאת הפגיעה תתבטא בדרך כלל בתופעות כגון: הליכה בלתי יציבה המתבטאת בבסיס רחב, ו/או חיפוש משענת לידיים,

1. הליכה אסימטרית המתבטאת בשונות באורך ובמשך בין צעד לצעד, ותוך כדי נשיאת משקל חלקית על צד אחד
2. הליכה שטוחה מהרגיל (כלומר רגל "מגרדת" את הרצפה עקב חשש מאיבוד שיווי משקל),

1. הליכה בצעדים קצרים מהרגיל,
2. זמן תמיכה (בכל צעד) ארוך מהרגיל (60% ממשך הצעד),
3. הליכה איטית (מספר הצעדים כפול המרחק שהושג בכל צעד ביחס לזמן שחולף),
4. הליכה ללא תנועות אגן וגו תואמות, אלא על ידי תנועות פיצוי (Compensation).

איור	תיאור התבנית	מאפיינים
	צעידה תוך ביצוע תנועה סיבובית עוקפת מהצד (Circumduction	אופיינית בהעדר תפקוד כופפים של הירך ופושטים גבית של הקרסול, כמו בהמיפלגיה ובעת שימוש בפרוטזה – בעיקר מעל הברך
	הליכת "ברווז" הליכה על ידי טלטול אגן הצידה	טיפוסית במקרה של ניווני שרירים, ובעיקר פגיעה בעכוז תיכון, ומתבטאת בצניחת מותניים בצד אליו מועבר המשקל.
	הליכת מספריים (scissors gait)	אופיינית במקרה של שיתוק מוחי מסוג דיפלגיה ספסטית, ומתבטאת בהליכה עם קירוב ניכר של הירכיים עד הברך, וטלטול גוו לצד אליו מועבר המשקל.
	הליכה בלורדוזה מוגברת	אופיינית לנפגעי פוליו וניוון שרירי עם חולשה ניכרת של עכוז גדול ולפיכך, בפגיעה ביכולת לבלום בעקב - (Heel Strike, או קטועים בעלי קונטרקטורה בירך. התוצאה מתבטאת בהקשת גב תחתון ובהסעת אגן קדימה

כדי להתגבר על תבניות תנועתיות לקויות בהליכה, וכדי לשפר את מהלך התנועה ואת התוצאות התפקודיות שלה (יציבות, מהירות), נהוג להשתמש במכשירי עזר כגון מכשירים קצרים או ארוכים , קביים לבית השחי או למרפק, הליכון קדמי או אחורי ובמקרים בהם שימור התפקוד בהליכה דורש השקעת אנרגיה בלתי סבירה, או איננו מתאפשר כלל, יוחלף תפקוד ההליכה בתפקוד אחר והוא הנסיעה בכיסא גלגלים. אימון ותרגול הליכה עשוי להתבצע תוך שימוש באמצעי עזר שונים. כיום מתרחבת הספרות בדבר השימוש במסילה נעה בלי ועם הקלת משקל - על ידי שימוש במתלה המחזיק את המטופל בחגורת מותניים מלמעלה. אמצעי עזר נוסף הוא הליכה (על או בלי מסילה נעה) במים עמוקים ורדודים .

כשאותרה תבנית הליכה לקויה מפעילים שיקול דעת רפואי ומתקבלת החלטה באיזה אמצעים אורתופדיים להשתמש כדי לסייע לתפקוד ההליכה. במקביל יש לאמן את השרירים הן באופן ייחודי (כל קבוצות שרירים לחוד) והן באופן תפקודי. כשהתפקוד משתפר, מפחיתים את מינון אמצעי העזר וחוזר חלילה.

מידע רב בנושא מדידות של ליקויים בהליכה באתר

Clinical gait analysis
של ד"ר קירטלי