הומור בגטו וורשה (2)

מקום הדרכה: ברח. לשנו (היום סולידריות): רחוב יהודי עמוס פעילות

"… בגטו לא היה טראם (חשמלית), היה טראם שעבר מחוץ לגטו אבל בתוך הגטו היו שני
יהודים קון והלר, הם ארגנו כמן טראם עם סוסים. זה נראה כמו קרון עם סוסים. קראו לזה:
קונהלרקה. בגטו ורשה היו המון כינים ואנשים מתו מהכינמת בטיפוס. יש סופר פולני ידוע יאן
קרצ'בסקי שכתב רומן "בקתה מאחורי הכפר" ובפולנית: צ'אטה זא ווסיאס. על
המשקל הזה, קראו תושבי הגטו לכל קרון כזה צ'אטה סיי ווסוי שפירושו: בקתה עם
כינה.

לשוחח עם התלמידים על נושא התחבורה בגטו, נושא המחלות הזיהומיות והסיבה לכך.

"אימא נותנת לילדה אוכל והילד שואל: " אימא, מי הם האנשים הכי גרועים, מי
הכי גרוע בעולם?" אז האימא אומרת: "אס, אס, מיין קינד". כל פעם שמישהו נתן
למישהו איזה אוכל היה אומר: "עס, עס מיין קינד (ביידיש: תאכל, תאכל ילד
שלי)".

לשוחח עם התלמידים על נושא הרעב, החרדה מהופעת אנשי הס.ס.

"… נפגשים שני יהודים בוורשה ואחד מהם אוכל סבון עם בושם. שואל אותו היהודי
השני: מוישה, מה פתאום אתה אוכל סבון כזה עם ריח? אז ההוא אומר:
"אם כבר יהפכו אותי לסבון, לפחות שאני אהיה ריחני".

לשוחח עם התלמידים על נושא הסבון: היה? או לא היה? ואולי האגדה הזו באה מההומור
השחור?


מקורות

ד"ר אוסטרובר חיה, "ההומור כמנגנון הגנה בשואה", אוניברסיטת תל-אביב 2000
שם, מתוך: הומור אינטלקטואלי.
שם, מתוך: הומור אינטלקטואלי.
שם, מתוך: הומור שחור