"ללא הומור היינו מתאבדים"
הספר המבוסס על עבודת הדוקטורט שלי
יצא לאור בהוצאת יד ושם
 
english
Nurit Ashkenazi, scientific writing and editing Dr. Chaya Ostrower, Computerized Writing, Editing and Producing

הקדמה

ביוני 2001, התוודעתי לעבודת הדוקטוראט של ד'ר חיה אוסטרובר באמצעות האינטרנט,
כשהכנתי וחיפשתי חומרים נוספים להדרכותיי, לקראת יציאה למסע הדרכה בפולין.
נושא ההומור ככלל וכמסייע במנגנון הגנה במצבים קשים, משך אותי מאז ומתמיד.
בני משפחתי, טוענים שאני חסרת הומור אולם אני קהל מצוין לבעלי הומור, לא מפסיקה
לצחוק.
המורים שלי להומור הם ילדי, שלא מפסיקים לראות את הצד ההומוריסטי בחיים, בכל מקום.
בהיותם חיילים ביחידות קרביות מיוחדות, חוו את לבנון ואת השטחים לאורך תקופה ארוכה
וחוו אובדנים של החברים הקרובים ביותר.
עקבתי כמקשיבה מן הצד, אחר ההומור השחור שהתפתח אצלם ואצל חבריהם
(בדיבורים, בסרטי סיום מסלול ובסרטי סיום שרות) וסייע להם להחזיק מעמד
ולתפקד, בתוך המצב הזה.
כמו כן עקבתי, אחר הומור שחור שהתפתח אצל המשפחות השכולות של החברים,
עמן היה לי קשר כמו:
שני חברים של בני הבכור מהצוות בצבא, שהיו חברים קרובים אחד של השני: הראשון נהרג
באסון המסוקים והשני כשעלה על מטען, במארב בסוג'ווד.
אמרה אחותו של יפתח הראשון: בטוח, שאם יפתח היה במארב בסוג'ווד, הוא היה עולה על
המטען - התמודדות עם נושא הגורל.
פעמים רבות הגעתי למסקנה, ששימוש בהומור בעימותים, מצבי לחץ וכעס, משנה את
האווירה ומסייע לשותפים באירועים, לשרוד ולעלות למדרגה חיובית.
לפני אותו מסע ב - 2001, החלטתי להשתמש בחומרים מתוך המחקר של ד'ר אוסטרובר.
יצרתי עמה קשר ושוחחנו רבות על הנושא. כשחזרתי מן המסע, דווחתי לה, על השימוש
בחומרים ועל תגובות התלמידים. במסע בבירקנאו, בפלשוב ובגטו וורשה, ספרתי
הומור מתוך המחקר הנ'ל וזה סחף את התלמידים.
זה היה טריגר להמשיך ולפתח את הנושא, בתוך ההדרכות בפולין.
הגעתי למסקנה שגם אנו, השרויים במתח בתוך המסע מתוקף החומר שאותו אנו מדריכים
וגם התלמידים, מוצאים פורקן ומגינים על עצמנו, בעזרת ההומור שפיתחו האנשים שחוו את
השואה.
בתוך ההדרכות בפולין ובארץ, אני מנסה תמיד ללמוד לקחים קטנים לעצמי ולתלמידים,
להווה של חיינו ובעיקר, בתחום השרידות. נושא ההומור, הוא אחד מן הלקחים
הגדולים שאני לוקחת עמי ומנסה להעבירו בהדרכה.

החומרים המובאים במערך ההדרכה, מופיעים כהיגדים, שירים, ציורים ועדויות. חלקם של
ניצולים, חלקם של אנשים שלא שרדו וחלקם של אנשים שכתבו זאת מאוחר יותר ולא
חוו את השואה, אבל מנסים להגן על עצמם מחוויית הזיכרון, הבלתי נתפסת :
1. הוצאו מעדויות של ניצולים מתוך עבודתה של ד'ר אוסטרובר.
2. מתוך ספרות.
3. סרטים
הבאתי כאן כ"זית" ממה שקיים, אני מקווה שמדריכים נוספים, ייקחו עמם את הכיוון הזה
ויוסיפו משלהם למערך הדרכה משופר יותר.


נורית אשכנזי
לתגובות והערות כיתבו לי

MAIL

CONTINUE
לדף הבא