הומור במחנה פלשוב (1)

מקום הדרכה: מחנה פלשוב

" … אני מדברת על פלאשוב על סוף שנת 43, בנו את המחנה בשטח
של בית הקברות לשעבר. היו שמה הרבה דברים של זוועה.
כשעמדנו במפקד בגשם ודפקנו ברגליים כדי להתחמם, אז לא פעם יצאה
איזו עצם. אז אמרו:
"מה זה סבא שלך? זה דוד שלך?" לא ידענו על קבר של מי אנחנו דורכים".
"…פעם בלילה, חזר שכני לדרגש מהעבודה אצל הגרמנים. במקום ערב טוב צעק אלי:
"הי גוויונת זוזי…"

לשוחח עם התלמידים על נושא - חילול הבית העלמין, נושא הרעב.
" …אתי היה שם בחור אחד שהיה קצת נכה. איכשהו, עבר את הסלקציה
במאי בפלשוב. הוא היה מכין את השערות בצריף להכנת שיער ליצור
מברשות והוא אמר:
"אם אני אתפוס את אמון גט (מפקד מחנה פלשוב) אחרי המלחמה,
אז איפה אני אטפל בו, אני אזריק לו ככה:
לרגל אחת סרטן ולרגל השניה, קצת שחפת. אטפל ברגל עם הסרטן ואבריא
אותה ואעביר את השחפת לאותה הרגל וככה עד שאגמור אותו". ככה, אלו היו הבדיחות.

לשוחח עם התלמידים על דמות הרוצח הסדיסט וכיצד הקורבן בדמיונו ובסטירה, נוקם בו.


מקורות

ד"ר אוסטרובר חיה, "ההומור כמנגנון הגנה בשואה", אוניברסיטת תל-אביב 2000
שם, מתוך: הומור תוקפני.
שם, מתוך: הומור שחור