הומור במחנה בירקנאו (4)

מקום הדרכה: בבירקנאו במחנה הנשים או במחנה הגברים.

ההומור בבירקנאו מתפתח אצל האסירים שבסלקציה נבחרו לחיים כלומר לעבודה למען
"מאמץ המלחמה" הגרמני.

1. " … והייתי אומר חבר'ה, תאכלו ותראו איזו להבה תצא מאתנו, למה? אם אנחנו שמנים,
נעזור למוזלמנים להישרף כי יש לנו להבה".
2. " …בבירקנאו אמרנו על משקל ארבייט מאכט פריי - העבודה משחררת
מאכט פריי בקרמטוריום דריי - נצא לחופש דרך הארובה מספר 3 בקרמטוריום 3.
3. " …היו כאלה, שכל הזמן דברו על אוכל ורצפטים. ביום ראשון, היו צריכים להישאר
במיטות אז דרך המיטות, העבירו ידיעות: כמה סוכר? כמה קמח? כמה זה? וכמה זה?
לידי, הייתה אחת שמסרה כל הזמן רשימות ופתאום לא היה לה מצב רוח והיא לא רצתה
להשתתף. שאלו אם אני יודעת מה קרה לה? אמרתי: נדמה לי שנשרפה לה העוגה".
4. "… האוכל לא היה מספיק לנו, היינו מאוד עצובים, אז אמרתי:
יש דרך אחת לו יכולנו להשיג זכוכית מגדלת , אז מיד היא
הייתה מגדילה את המנות שלנו. איפה משיגים זכוכית מגדלת?.."


מקום הדרכה: צריף מגורים במחנה הגברים/ ליד תעלות הניקוז
שהן מקום עבודה של האסירים.


המסר לחיים של ויקטור פראנקל

"…העובדה שהיה במחנה ריכוז משהו מעין אומנות, דייה להפתיע
אדם מבחוץ שלא הכיר מציאות זו. אך הוא יתמה עוד יותר לשמוע,
כי גם חוש ההומור לא היה חסר במחנה. כמובן, רק נצנוצים קלים
של הומור, ואף הם לשניות או לדקות מועטות בלבד.
מן המפורסמות, כי ההומור יותר מכל דבר במערכי - לב האדם, עשוי
להתקיים בתוך שוויון נפש ומסוגל להתעלות מעל כל סיטואציה, ולו אף
לשניות ספורות. למעשה, לימדתי אחד מידידי, שעבד על ידי באתר הבנייה,
כיצד לפתח חוש הומור. הצעתי לו שנבטיח זה לזה לבדות יום, יום סיפור
מבדח אחד לפחות, על מקרה שעשוי לקרות למחרת שחרורנו.
הוא היה רופא ועבד בשעתו כאסיסטנט בסגל בית חולים גדול. ניסיתי להעלות
חיוך על שפתיו על ידי שתיארתי באוזניו, איך לא יוכל להינתק מהרגליהם של
חיי המחנה בשובו אל עבודתו הקודמת. באתר הבנייה (בייחוד כשהיה המשגיח
עורך סיור ביקורת) היה מנהל העבודה ממריץ אותנו להחיש את עבודתנו בקריאות:
"פעולה ! פעולה! " אמרתי לידידי:
"יום אחד תחזור אל חדר הניתוח ותעשה ניתוח בטן גדול. פתאום יפרוץ אח אל
החדר ויכריז על בואו של הרופא הראשי בקריאות: "פעולה! פעולה!".
יש והאסירים היו ממציאים סיפורים משעשעים על העתיד. למשל, היו מתנבאים
שבסעודה שלעתיד לבוא, יהיו עלולים לשכוח את עצמם בשעת הגשת המרק
ולבקש מבעלת הבית מרק "מן הקרקעית".
הניסיון לפתח חוש הומור ולראות דברים באור הומוריסטי היה בבחינת
להטוט, שאדם לומד בשעה שהוא מסגל לו את אומנות החיים.
"

לשוחח עם התלמידים על המסר הזה של ויקטור פרנקל, לספר כל יום לפחות
בדיחה אחת על אירועים שיקרו למחרת השחרור - זה נותן תקווה וסיבה לחיות.
זה המסר של ויקטור פרנקל בתורת הלוגותרפיה שפיתח ובאמצעותה הוא מטפל
באנשים, אדם צריך שתהיה לו מטרה כל שהיא בחייו שהיא המניע וסם החיים שלו.


מקורות

 ד"ר אוסטרובר, "ההומור כמנגנון הגנה בשואה"
שם, הומור תוקפני מהרגשת תסכול .
סיפורה של אשת העדות חנה טנצר, בלטרינה במחנה הנשים בבירקנאו,
כשהיא מתגלגלת מצחוק. אוק' 2001.
ד'ר אוסטרובר, שם, הומור סקטולוגי
ד'ר חיה אוסטרובר, שם, הומור שחור.
כנ'ל.
שם, הומור על אוכל.
פראנקל ויקטור, האדם מחפש משמעות, הוצ' דביר, תשל'ו, ע, 60-61




לדף הבא