הומור במחנה בירקנאו (1)

מקום הדרכה: ליד אחד מן הקרמטוריום



קריקטורה של יוסף באו

יוסף באו מניצולי רשימת שינדלר, היה בפלשוב ולא באושוויץ.
אולם, משלוחים רבים יצאו מפלשוב לאושוויץ.
אשתו רבקה באו, הגיעה מפלשוב לאושוויץ.
יש להניח, שאת הקריקטורה, צייר לאחר המלחמה.
ההומור הוא מוטיב בולט בחייו ולדבריו, יש לו חלק גדול בשרידותו.

 ילד בן 10 עמד בתור לקרמטוריום. כל הילדים בכו צעקו והוא צחק בקול רם.
ניגש אליו האס.אס ושאל אותו: מה אתה צוחק? אז הוא אמר:
אתם עומדים להרוג אותי ואני צריך לעמוד בתור בשביל זה?
האס.אס. שיחרר אותו והוא חי.

לשוחח עם התלמידים על תגובות בלתי צפויות של הקורבן בתוך הזוועה הגדולה
ביותר, יכולות כנראה לגרום לרוצח לתגובה בלתי צפויה המצילה את הקורבן.


הצייר יעקב צים , נשלח לעבוד באחד מבתי החרושת בתשלובת אושוויץ.
הוא עבד כמנקה ארובות ויצא שחור לחלוטין מתוך הארובה שאותה ניקה.
אז הוא אמר: "מוטב לצאת שחור כמנקה ארובות, מאשר
לצאת כעשן מהארובות של אושוויץ". - זה הפך למוטו בין האסירים.


מקורות

באו יוסף, שנות תרצ'ח, זכרונות. הוצ' המנענע, תל-אביב, 1982 ע' 103
מתוך הראיון עם ד"ר אוסטרובר בתכנית הטלוויזיה "חוצה ישראל" (שודרה ב- 9 במרץ 2003)
יעקב צים - צייר מתוך אוסטרובר (2000) ההומור כמנגנון הגנה בשואה .




לדף הבא