האם רשת האינטרנט תומכת בלמידת חקר של תלמידים?

מתוך:

Elliot, S. Raven, W. (1997). Does the Internet Support Student Inquiry? Don’t Ask. Communication of the ACM, 40, 11-16.

תומצת ממקור באנגלית: סלנט, ע' (1997). אשנב, 20.

 

 

 

החיבור של עשרות אלפי בתי ספר אמריקאיים לאינטרנט מלווה עתה בתוכניות פדגוגיות חדשניות המעודדות למידת חקר ע"י תלמידים. המועצה הלאומית למחקר והאגודה לקידום המדע בארה"ב, שני גופים בעלי השפעה ניכרת על החינוך האמריקאי מעודדים וקוראים לפיתוח פדגוגיה חדשה המבוססת על למידה פעילה של תלמידים בדרך של חקירה, שאילת שאלות והתמודדות עם מטלות מאתגרות. בתי הספר ברחבי ארה"ב נדרשים כיום יותר מתמיד להכניס שינויים בתוכניות ההוראה באופן שמורים יקדישו יותר זמן ללמידת חקר באמצעות האינטרנט.

 

במסגרת תוכניות ההוראה החדשות תלמידים נדרשים לבחון השערות ולאמת אותן באמצעות מקורות המידע באינטרנט, והפעיל הליכי חשיבה לוגית ולגבש הסברים חלופיים. חלק מתוכניות הלימודים החדשניות לוקחות בחשבון את המיגוון העצום של מקורות המידע באינטרנט והן דורשות מהתלמיד להסיק מסקנות. כך לדוגמה, תוכנית למידת החקר החדשה באן-ארבור, מישיגן (http://www.umich.edu/~pbsgroup) מעודדת תלמידים לחקור סוגיות שונות בהסטוריה ובמדעי החברה תוך התבססות על מקורות המידע באינטרנט במקום התלות הרגילה בספרי לימוד.

 

השאלה שהדריכה צוות חוקרים אמריקאיים מובילים Elliot Soloway ו-Raven Wallace היתה האם תלמידים מסוגלים להתארגן ללמידת חקר באמצעות האינטרנט? האם שליטה טכנית מעולה באינטרנט נותנת להם יתרון כלשהו בלמידת חקר? התשובות, כך מסתבר היו מפתיעות. התצפיות של החוקרים בקרב תלמידי תיכון אמריקאיים בחט"ב ובחטיבה העליונה מלמדות על מכלול של קשיים קוגניטיביים במהלך החיפוש באינטרנט. התצפיות נערכו בכיתות בהן למדו את המקצוע מדעי כדור הארץ, מקצוע הנלמד כיום בארה"ב בגישה של למידת חקר.

 

במהלך התצפיות התברר כי מול השפע העצום של המידע מתקשים התלמידים להבחין בין טפל ועיקר באינטרנט. התלמידים התקשו להבחין בין סוגי מקורות המידע באינטרנט כגון מאמרים/מחקרים ופרשנויות. המעבר ההיפרטקסטטי המהיר בין האתרים לא קידם את התלמידים למסקנות ברורות ומגובשות. התלמידים נוטים למצוא את המידע הנדרש באופן מזדמן ואקראי לא כתוצאה מאסטרטגיה מתוכננת של חיפוש מידע.

 

תלמידים בכיתת מדעים (מרביתם מיומנים ב"גלישה" באינטרנט), נדרשו לחקור את הקשר בין שכבות הלבה והתפרצות הר געש לא הצליחו לנצל את מנועי החיפוש בצורה יעילה, מרביתם לא ידעו כיצד לבצע שאילתות מורכבות, כלומר חיתוכים בין נושאים וכציד לצמצם נושאים. מאחר והתלמידים למדו בכיתה רק להכיר את תוכנות הדפדוף, אך לא את הלוגיקה של מנועי החיפוש (לוגיקה בוליאנית), הם הלכו לאיבוד בין אלפי פריטי המידע שקיבלו במהלך החיפוש. לתלמידים אין היכולת לקרוא במהירות את כותרות המסמכים/אתרים ולקבל החלטות לגבי הרלבנטיות של הפריט, לכן צריכים לכשריר אותם יותר ויותר בכיוון של קריאה ביקורתית.

 

לא ניתן ללמד שיעור אינטרנט במסגרת זמן של 50 דקות

מסקנה נוספת של המחקר היא שלא ניתן להעביר שיעור מוצלח באמצעות האינטרנט במסגרת זמן של 50 דקות. מרבית התלמידים לא מספיקים במסגרת זמן נתון של שיעור לאתר את מקורות המידע באינטרנט ולגבש את התשובות. יכול להיות שהפתרון הוא לאחד שתי שעות לימוד רצופות כי בשעת לימוד אחת בלתי אפשרי למצוא את מקורות המידע ולעבד אותם.

 

האם המורים מנחים את התלמידים ללמידת חקר אמיתית? התשובה של החוקרים מטילה ספק ביכולת ההנחייה של המורים. קושי קוגניטיבי משותף לתלמידים ולמורים, שהתגלה לכל אורך תוכניות למידת החקר, בא לביטוי באמונה כי ניתן למצוא תשובה חד-משמעית בעמוד אינטרנט ספציפי. תהליך למידת החקר מחייב להרכיב תשובה מליקוט מיגוון של מקורות מידע, תוך יכולת לסכם ולתמצת את המימצאים בעשרות דפי אינטרנט, כך לדוגמא תלמידים בכיתה י' נדרשו לענות על השאלה מה היתה ההתפרצות הקשה ביותר של הר געש בהיסטוריה? בחיפושם אחר התשובה עברו ודילגו התלמידים מעמוד אינטרנט אחד למשנהו כאשר הם לא עוצרים לרגע כדי לסכם את המימצאים שמצאו עד כה וכדי להשוות בין הנתונים. התלמידים ציפו כל הזמן להגיע לעמוד web שיכיל את התשובה הספציפית.

 

למידת החקר מנוגדת למציאות הקיימת בביה"ס

ההנחה, כי אי שם במרחבי האינטרנט קיימת התשובה בה' הידיעה מעוגנת עמוק במציאות של בתי הספר, המלמדים תלמידים משחר ימיהם כי יש רק תשובה אחת לשאלות ששואל המורה בכיתה. כך לדוגמא, על השאלה שנשאלו התלמידים לגבי הטמפרטורה של שכבת הלבה אין בהכרח תשובה אחת, אלא קיימות ארבע תשובות נכונות: 1,300 מעלות צלזיוס, 1,800 מעלות צלזיוס, 1,118 מעלות צלזיוס ו-1,130 מעלות צלזיוס. המורה, לעומת זאת, התמקד רק בתשובה אחת.

 

צוות החוקרים מסכם סוגיה זו בהמלצה חד משמעית. אם הכוונה היא לפתח אצל תלמידים כישורים לקראת הדרישות של מקום העבודה ולהכינם למציאות הדמוקרטית בקהילה הגלובלית, צריך להטמיע אצלם את ההכרה כי תשובות לשאלות מורכבות לא ניתן למצוא בפשטות ובקלות. להפך, תשובות צריך "לחצוב בסלע", לזקק את המימצאים ולייצר סינתזה של מקורות המידע ממיגוון של מקורות מידע. תלמידים צריכים לדעת לתמצת את המימצאים תוך כדי החיפוש ולא רק לדלג מעמוד web אחד לשני.

 

כישורים נוספים שיש לפתח אצל התלמידים הם חקירה חוזרת. תהליך החיפוש באינטרנט אינו חד-פעמי, אלא תהליך חוזר. מנועי החיפוש הקיימים אינם מקלים על התלמידים ואינם מאפשרים להם לשמור את התוצאות, באופן שיוכלו להמשיך מאותה נקודה בשיעור הבא. לכן, המורים צריכים להרגיל את התלמידים לחזור ולהפעיל את מנועי החיפוש כמה פעמים, ואין להסתפק בהרצת שאילתא/בקשת חיפוש בודדת. כל שאילתא צריך לחזור ולהריץ כמה פעמים בכיוונים שונים, במילות מפתח אחרות, ולעתים לעבור כמה פעמים על תוצאות החיפוש. החזרה הנוספת על מימצאי החיפוש, כלומר, החיפוש החוזר באינטרנט היא המקנה לתהליך הלמידה את היסודות של חקרנות וספקנות המאפיינים את המחקר האקדמי.