ניהול שיח עם ההורים

מעורבות הורים בחינוך ילדיהם היא עובדה קיימת שאיננה נתונה כיום לבחירה ועל כן עלינו להתמקד בניסיון להבין את הקשיים לניווטה ובחיפוש אחר דרכים להפיק ממנה את המיטב עבור הילדים, ההורים ואנשי החינוך.

בראשית המדינה קיבלו מוסדות החינוך, והגנים בכללם, תפקיד חשוב ביצירת האתוס הלאומי החדש ובית ההורים נתפס כגורם מעכב ומפריע בתהליך זה שאופיין במושג "כור היתוך" (ר' הרחבה במילון המונחים) (עמית, 2005).

מספר גורמים ותהליכים הביאו לערעור האיזון במערכת היחסים בין ההורים לבין מערכת החינוך שהעיקריים שבהם הם קיצוץ עמוק במשאבים שהוקצו לחינוך והכורח להישען על תשלומי הורים, מצב שהביא לרצונם להיות מעורבים גם במישור החינוכי; הכרסום המתמשך במעמד המורים ובתי הספר שהתלוו לו תחושות גוברות של אי אמון, והלך הרוח הדמוקרטי הנתפס לעתים כמאפשר ומצדיק השתתפות ומעורבות של ההורים בקביעת החינוך שמקבלים ילדיהם (נוי, 1997).

תהליכים אלה הביאו לצורך להגדיר מחדש את טיב השותפות ואת חלקו של כל צד בה. מחקרים רבים עוסקים בשנים האחרונות בהיבטים שונים של הנושא.

 

ליליאן כץ (1982), טוענת שהבלבול בין התפקידים ההוריים לתפקידים של המורים הוא רב במיוחד בגיל הרך והבהרת ההבדלים בין נקודות המוצא תתרום להבנת המהויות השונות ולכיול הציפיות ההדדיות. היא מונה שבעה מימדי שוני המובאים בקצרה בטבלא שלפניכם:


 

ממד השוני

הורים

מחנכים

  1. היקף התפקודים

טוטאלי, בלתי מוגבל

לא ברור, מוגבל להחלטת הרשות האחראית

  1. עוצמת הרגשות

גבוהה

סבירה

  1. קשר וקירבה

אופטימאלי

חוסר מגע אופטימאלי, שמירת דיסטנס

  1. רציונאליות

אי-רציונאליות סבירה

רציונאליות אופטימאלית

  1. ספונטאניות

אופטימאלית

התכוונות מקסימאלית

  1. העדפה

העדפה ברורה של ילדו

מקסימום של חוסר העדפה

  1. הקף האחריות

לקיחה בחשבון של הילד הפרטי היחיד

חשיבה על כל הקבוצה

 

היא מוסיפה שנחוצה הבנה של שני הצדדים את הייחודיות של התפקיד ואת נקודות המוצא השונות המנחות אותו (חד-צדדיות ואמוציונאליות של הורים מול מקצועיות נטולת פניות של מורים).

 

מחקרים ומאמרים רבים עוסקים בניסיון להגדיר את האופן בו תופסים המורים את ההורים ואת מערכות הגומלין בין ההורים להורים מתוך הנחה שהתפיסה משפיעה על אופן הפעולה. להלן מספר דוגמאות:

תפיסת ההורה

הורה כלקוח – תפיסה המניחה שההורה הוא מקבל שירות ועל כן יש לשים לב האם הוא מרוצה/לא מרוצה מהשירות הניתן לו. הגננת היא ספק שירות. עליה לזהות צרכים והיא מחויבת לשביעות רצון הלקוח. מערכת היחסים היא של ספק-לקוח.

הורה כשותף – תפיסה המניחה עבודה משותפת לצורך קידום מטרות משותפות. שני הצדדים יוזמים מהלכים, שני הצדדים משקיעים בעניין המשותף. מערך מעין זה מחייב בנייה של אמון והדדיות ולא נותן מקום לאוטונומיה מקצועית של הגננת.

גבריאלי מפרידה בין שיתוף פעולה לשותפות. היא מצדדת בשותפות שיש בה חלוקת תפקידים ברורה ותחומי הפעולה במסגרתה מתוכננים היטב. 

(גבריאלי, י. ההורה כשותף או לקוח, הד הגן, סיון תשנ"ז)

 

ההורה כאויב – יש להילחם נגדו ולהתגונן מפניו.

הורה כלקוח -  יש לספק את צרכיו, להקשיב לציפיותיו ולהתחשב בהן.

הורה כמשאב – יש לנצל את כוחו, את כישרונו, את יכולתו הכלכלית.

הורה כשותף – צריך לקיים איתם יחסי שוויון בקביעת מדיניות ויישומה.

עמית מצדד בשותפות וטוען שהיא מחייבת בניית הערכה וכבוד הדדיים, חלוקת תפקידים, שמירה על אוטונומיה והתחשבות.

מתוך מעורבות בעירבון מוגבל (עמית 2005)

 

תפיסת מהות היחסים בין הורים למחנכים

תפיסת הפרדה – בית ההורים והגן הן סביבות נפרדות, הקשר ביניהן מצומצם ויש  הפרדה בין תפקידי הבית והגן.

תפיסת שיתוף – יש התעניינות ואחריות משותפת, יש השפעה הדדית, יש שותפות בקבלת החלטות.

תפיסת השילוב – מתקיימים יחסי גומלין במישורים שונים, יש מעורבות בחיי הדדית בחיי הגן/הבית ובאחריות למסגרת החינוכית.

 (דיין, י. זה תיק כבד מאוד, הד הגן, סיון, תשס"ד).

 

גור וזלמנסון-לוי (2005), מאירות את הנושא מנקודת המבט של החינוך הביקורתי ומעלות את הסוגיה של יחסי הכוחות בין ההורים למחנכים. הן מונות ששה מודלים של יחסים אלה:

מודל ההורים כצופים – יש גבול מובחן בין הורים למורים (מודל זה דומה ליחסי ההפרדה שמאפיינת דיין, 2004)

מודל ההורה כמשאב – המורים מצפים לתמיכת ההורים (מוזכר גם אצל עמית, 2005).

מודל ההורים הלומדים – מניח שהורים שלומדים מבינים טוב יותר את ההורות ואת עבודת המחנכים.

מודל הוועדים – מודל המבוסס על קשר פורמאלי בין ההורים למורים.

המודל התקשורתי דיאלוגי -  ההורים שותפים לדיאלוג ומשפיעים על תכנים ותהליכים בבית הספר (מוזכר בוריאציות דומות אצל גבריאלי; תשנ"ז' דיין, 2004; ועמית 2005).

מודל המאבק – נובע מאי-הצלחה ליצור הסכמות והבנות עם ההורים ומהתנגשות אינטרסים.

הכותבות טוענות שאף כי המודלים מצויים על רצף שבין פסיביות לאקטיביות של ההורים, הם משקפים יחסי כוחות ושיח הנשענים על תפיסות סטריאוטיפיות (המבוססות על דעות קדומות), ומחלישות של ההורים במגעם עם בתי הספר. הן גורסות שלמודל התקשורתי-דיאלוגי סיכוי טוב יותר ליצור דיאלוג שיתרום להישגי התלמידים וליצירת קהילת הורים שאיננה מנוכרת לבית הספר (שם 2005).

 

כל הכותבים העוסקים בנושא של מערכות הגומלין בין ההורים למחנכים מאוחדים בדעה שתחום זה הוא תחום מורכב ורגיש במיוחד (דיין, 2004), הדורש לימוד והתייחסות מקצועית ועל כן מוטל על המערכת ועל כל מחנך בתוכה להקדיש לו מאמץ ומחשבה מקיפה. בכל גישה ותפיסה מדובר על שיח שיש לנהלו בצורה מקצועית, מכובדת ומכבדת.

ינון (1997) ונוי (1997) סבורות שגם קהילת ההורים צריכה להתייחס לנושא, להיערך אליו בצורה מושכלת ולהפעיל את הכוח המצוי בידיה, הן כוועדי עובדים והן כפרטים, באופן שיתבסס על בירור מאפייני הקשר הרצויים והתורמים להם.

 

 

 

ההיבט היישומי

בהיבט היישומי עלינו להיות ערים למגוון הרחב של המגעים אותם אנו מקיימים עם ההורים, להבין את מהותם השונה ולהיות מסוגלים להיערך לכל מפגש/שיח באופן ייחודי לו. אביא להלן רשימה חלקית של סוגי מגעים שמחנכים מקיימים עם ההורים:

  1.  מפגש אקראי מחוץ לגן

  2.  ביקור אקראי של הורה בגן

  3.  שיחת הורים יזומה עם הורי ילד אחד

  4.  אסיפת הורים כללית

  5.  פעילות חווייתית/לימודית משותפת עם/ללא ילדים

  6.  שיחה משותפת עם הורים וגורמים מטפלים

  7.  תקשורת כתובה אישית/כללית, מקוונת

  8.  תקשורת טלפונית

 

חשוב לאפיין כל סוג מפגש ולדעת מראש מה מתאים שיבוא לתוכו ומה לא. בטבלא שלפניכם מובאים רמזים למטרות ועקרונות/אפיונים של המפגשים השונים ולכיווני ניווט הנובעים מהם:

 


מפגשים עם הורים - סוגים, מטרות ועקרונות ניווט כללים

סוג המפגש

מטרות המפגש

עקרונות ניווט כלליים

אסיפת הורים (במתכונת של מפגש/שיחה)

        ·           הכרות עם הצוות וקבוצת ההורים

        ·           שיח והקשבה הדדית

        ·           טיפול בעניינים ארגוניים הנוגעים לכלל ההורים

        ·           מסירת דיווח על תוכנית העבודה

        ·           שיח על נהלים בגן

        ·           יצירת אווירה נינוחה

        ·           עידוד שיח בין השותפים

        ·           הימנעות מכניסה לנושאים אישיים

        ·           הימנעות מיצירת ציפיות שלא ניתן לעמוד בהן

אירועים משותפים לילדים ולהורים

        ·           יצירת חוויה משותפת לילדים והורים

        ·           הכרות עם מרכיבים מחיי הגן

        ·           יצירת אווירה נינוחה

        ·           שימת לב קפדנית לכל הפרטים הארגוניים

        ·           "שימוש" בכוחות ההורים

        ·           הדגשת המרכיב החוויתי לילדים ולהורים

מפגש יזום עם הורה/זוג הורים

        ·           קיום שיח ללמידה הדדית על הילד

        ·           יצירת תחושה של "ערוץ פתוח"

        ·           מתן אינפורמציה אמינה על מצב הילד

        ·           בניית אמון הדדי

        ·           הכנה קפדנית ומקצועית

        ·           מיקום ניטראלי, עיתוי ומשך זמן המאפשרים התפתחות שיחה

        ·           מתן קדימות להקשבה להורה

        ·           דיבור במונחים מוכרים

        ·           התייחסות לקדימויות ההורים, העלאת נושאי הצוות בצורה מקצועית ורגישה

מפגש אקראי בתחומי הגן (ביקור שאיננו קשור בשגרת היום-יום)

        ·           "תידלוק", "בדיקה", "הירגעות"

        ·           הזדמנות לצפייה בפעילות הילד

        ·           הזדמנות לצפייה במערך החברתי

        ·           התייחסות חמה אך מוגבלת

        ·           התמקדות בפעילות הילדים

        ·           עידוד לצפייה והשתלבות בלתי מתערבת

        ·           שמירה על נוהלי הגן

מפגש אקראי מחוץ לשעות הגן (במקום ציבורי, בטלפון, בדוא"ל)

        ·           שמירה על חוט של קשר

        ·           טיפול "מיידי" בבעיה טורדת

        ·           התייחסות חמה אך מוגבלת

        ·           שמירה על גבולות הפרטיות

        ·           קביעת מועד מוגדר לטיפול בנושא

 

 

הכיוונים המוזכרים לעיל באים הן על מנת להבטיח ניהול מקצועי של המגעים והן על מנת לשרטט גבולות בין האחריות לטריטוריות השונות ולשדר מתן כבוד לזמן המקצועי והפרטי של המחנכים וההורים כאחת.

 

 

מאמרים להרחבה

 

אשכנזי, א. (2005), המסר הגלוי והמסר הסמוי של ימי הורים, הד החינוך יוני 2005, כרך ע"ט, גיליון 10, הסתדרות המורים בישראל, עמ' 44-47

 

 

גבריאלי, י. (1997) , ההורה כשותף וכלקוח, הד הגן סיון תשנ"ז

 

גבריאלי, י. (1997), שיתוף מעורבות ותקשורת בין גננות להורים בשנים 1987-1997, הד הגן כסלו תשנ"ח

 

גור, ח. ולוי-זלמנסון, ג. (2005), יחסי הורים-בית ספר מנקודת מבט של חנוך ביקורתי, החינוך וסביבו, מכללת סמינר הקיבוצים, שנתון המכללה כ"ז

 

גל, ס. ואלכסנדרוביץ', מ.ק. (1999) טיפוחון - טיפוח פעוטות - מדריך למחנכים והורים, הוצאת דיונון אוניברסיטת תל-אביב

 

דיין, א. (1999), הורים ללא גבולות, הד החינוך, אפריל , ,1999, עמ'

8-11

דיין, י. (2004), זה תיק מאוד כבד, הד הגן סיון תשס"ד, עמ' 4-19, הוצ' התס' המורים בישראל

 

חיימוביץ'-קיי, ס. (2002), הורות: אמנות אבודה, הד החינוך, ספטמבר , עמ' 12-19

 

טל, ק. (2004), הורים עליך, גננת, הד הגן סיון תשס"ד, הוצ' התסדרות המורים בישראל, עמ' 20-29

 

ינון, א. (1997) מעורבות ושותפות הורים – גישות שונות, , בתוך פלדי, א. (עורך) (תשנ"ז) החינוך במבחן הזמן, הוצ' רמות, אונ' ת"א, עמ' 360-365

 

כהן, א. (1993), הזדמנויות ואבני נגף בתקשורת בין גננות והורים - נקודת מבט אקולוגית, בתוך כהן א. (עורכת) הכשרה בניהול ופיתוח תוכניות לגל הרך, עבודה עם הורים לילדים בגיל הרך, הוצאת האוניברסיטה העברית י-ם ביה"ס לעבודה סוציאלית וביה"ס לחינוך, המרכז הלימודי לגיל הרך, עמ' 770-80

 

כץ, ל. (1982) אמהות והוראה - הבחנות משמעותיות, הד הגן אלול תשמ"ב, עמ' 255-270

 

נוי, ב. (1999), בתוך פלד א. (עורך), יובל למערכות החינוך בישראל, משה"ח, הוצאת משרד הבטחון, עמ' 815-833

 נוי, ב. (1997), המונח שיתוף הורים יוצר אשליית סימטריה שלא תתקיים לעולם, בתוך פלדי, א. (עורך) (תשנ"ז) החינוך במבחן הזמן, הוצ' רמות, אונ' ת"א, עמ' 363-365

 

עמית, ח. (2005), מעורבות בעירבון מוגבל, הד החינוך יוני 2005, כרך ע"ט, גיליון 10, הסתדרות המורים בישראל, עמ' 40-43

 

פרידמן, י. ופישר, י. (2002), הזדהות וערות: יסודות במעורבות ההורים בעבודת בית הספר, עיונים במנהל ובארגון חינוך, כרך 26, תשס"ג,  עמ' 7-34