1897

 

הקונגרס הציוני הראשון

 

הרצל מבין שרק באמצעות פעולה גלויה יוכל לעורר את העם היהודי. הוא מחליט לכנס את העם היהודי בקונגרס ציוני. לשם הפצת רעיון הקונגרס, מוציא הרצל באופן פרטי לאור עיתון בשם "די וולט". עמודו הראשון של העיתון בצבע צהוב, כצבע הטלאי הצהוב שלבשו היהודים בימי הביניים. בתוך שם העיתון מצויר מגן דוד ומפת ארץ ישראל. בשער העיתון כתב, "עיתוננו הוא עיתון של יהודים. אנו לוקחים עתה מושג זה, "יהודים" שהוא מושג של חרפה ורוצים להפוך אותו למושג של כבוד".

הרצל פונה לחוגים היהודיים ברחבי העולם ומבקש מהם לשלוח צירים לקונגרס.

רעיון כינוס הקונגרס עורר הדים רבים בקרב העם. הוא נתקל בהתנגדות חזקה בחוגי יהדות רבים ובקרב חובבי ציון, שחוששים  שתוצאות הכינוס ירגיזו את הממשל הטורקי ויובילו להפסקת תמיכתו של רוטשילד במושבות הישוב היהודי בארץ ישראל. למרות ההתנגדות והחשש ממשיך הרצל במאבקו ובאמונתו כי כינוס הקונגרס הינו צעד הכרחי ביותר להגשמת קבלת הצ'רטר והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

הקונגרס הציוני הראשון התכנס בבאזל ב- 31-29 באוגוסט 1897והיווה אסיפה לאומית ראשונה של העם היהודי. השתתפו בו כ-200 צירים מ-16 ארצות ונכחו בו מאות צופים וכתבים של עיתונים אירופאים. באווירה פרלמנטרית ולאחר ויכוחים, אושרה תוכנית התנועה הציונית שבה מנוסחים שאיפות העם היהודי בשם "תוכנית באזל" הקובעת, "הציונות שואפת להקים בית-מולדת, מובטח במשפט הכלל, לעם ישראל בארץ ישראל".

כמו כן, הוקמה ההסתדרות הציונית וגם התקבלה ההצעה להקים קרן לאומית לרכישת קרקעות בארץ ישראל עבור היהודים. החלטה זאת הייתה בסיס להקמת הקרן הקיימת לישראל.

 

קטע מנאום בנימין זאב הרצל בקונגרס הציוני הראשון תרנ"ז – 1897.
"
רוצים אנו להניח את אבן הפינה לבית אשר בבוא היום ישכון בו העם היהודי.
המשימה כבדה כל כך, שעלינו לדבר עליה אך ורק במילים הפשוטות ביותר
כיום הזה… שכה רבה בו קידמה מרוב הבחינות,
רואים אנו וחשים אנו עצמנו מוקפים בשנאה הישנה
מימים קדומים סילפו את דמותנו בעולם
האנטישמים חזרו וחיזקו את תחושת ההשתייכות. חזרנו הביתה, כביכול.
הציונות היא שיבתנו אל היהדות עוד לפני שיבתנו לארץ היהודים…"

 

עם נעילת הקונגרס הציוני הראשון כתב הרצל ביומנו:

"בבאזל יסדתי את מדינת היהודים. אילו אמרתי זאת היום בקול, היו הכל צוחקים לי, אולי בעוד חמש שנים, וואדי בעוד חמישים שנה, יכירו בכך הכל".

בימיי חייו של הרצל התכנסו שישה קונגרסים ציוניים. בקונגרס הציוני השני המשיך הרצל בפעלו והקים בנק יהודי באנגליה במטרה לגייס כספים.

אך הבנק גייס סכום כסף זעום יחסית. הרצל לא הצליח לרכוש את אהדתם של בעלי ההון היהודים לטובת התנועה הציונית. אי תמיכה זו היוותה  את המכשול העיקרי לאי השגת מטרתו.

 

 

הראל,ח', שרף, מ'.(1996). הרצל. משרד החינוך התרבות והספורט. ירושלים.

הרצל. (תשכ"ד). האנציקלופדיה העברית כללית יהודית וארצישראלית.

נאום הרצל בקונגרס הציוני הראשון  http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3143