מים

 

 

מבוא

המים: אחד החומרים החיוניים לנו ביותר ונמצאים סביבנו כל הזמן. המשחק במים גורם לילדים ולמבוגרים כאחד, הנאה רבה. בנושא כמו מים אפשר לכלול פרקים רבים שידונו על תכונות המים, אך רבים מפרקים אלו לא יהיו מובנים לילד. ולכן יש להשאיר אותם לבית הספר ולבחור עבור ילדי הגן נושאים שיהיה להם קל לעסוק ולהבין. נושאים העוסקים בהכרת המים כנוזל, ציפה ושקיעה, ספיגה, ממיסות, בועות סבון, מצבי צבירה של המים.

חשוב לתת לילד כלים שיעודדו את החקר העצמאי- והגננת כמתווך תוסיף כל פעם משתנה אחר, ותעורר על-ידי שאלת שאלות או תעודד את הילד לשאול, לשער השערות, לבדוק ולבסוף הסקת מסקנות. יש להימנע מלתת הסברים מיד, יש לאפשר לילד לחקור ולבדוק כמה שיותר.

 

פעילויות ומפגשים בנושא המים:

 

מצבי צבירה:

כאשר הגננת מעבירה מפגש בנושא מצבי צבירה חשוב שתדע את המושגים השונים:

א. המעבר ממוצק לנוזל מכונה- התכה (קרח ניתח למים).

ב. המעבר מנוזל למוצק מכונה קיפאון (מים קופאים לקרח).

ג. המעבר מנוזל לגז מכונה רתיחה (או אידוי).

ד. המעבר מגז לנוזל מכונה עיבוי.

 

מפגש בנושא מצבי צבירה של המים: הגננת מביאה למפגש קערה עם קרח וקומקום חשמלי מלא במים ללא המכסה (כאשר אין לקומקום חשמלי מכסה הוא ממשיך לרתוח ללא הפסקה עד שכל המים מתאדים). ומציגה לילדים את מה שהיא הביאה: קרח ומים בקומקום.

הגננת ממשיכה לדבר על נושאים שונים (אומרת בוקר טוב, שרה שירים, מציגה את מזג האוויר...) ובינתיים הקרח נמס והקומקום מתחיל לרתוח. הגננת מפנה את תשומת לב הילדים לאדים מהקומקום ושואלת: "מה זה מה יוצא מהקומקום?" הילדים עונים תשובות שונות: "עשן, המים..." עד שמבינים שאלו אדים. הגננת אומרת: "האדים האלו מתפזרים ומפריעים לי אני אשים מכסה מעל" והיא שמה מסכה של סיר מעל לקומקום- ומה קרה?

על המכסה מופיעות טיפות מים. שואלים את הילדים איך הגיעו המים למכסה של הסיר? איך זה קרה?  תשובה: המכסה היה קר והאדים מאד חמים וכשהאדים הגיעו לקור של המכסה הם הופכים שוב למים.

מה קרה לקוביית קרח? היא הותכה והפכה למים. בחדר יותר חם מתוך הפריזר והקרח התחמם והפך לנוזל.

מסקנה: מצבי הצבירה תלויים בטמפרטורה. כשהמים מאוד מתקררים, כשהם ב-0 מעלות הם קופאים והופכים למוצק, לקרח. וכשחם מאד ב- 100 מעלות המים הופכים לאדים.

 

לסיום מכינים עם הילדים קרטיבים: מביאים כוסות חד פעמיות ומקלות קרטיב. שמים בכוס קצת תרכיז פטל, מוסיפים מים, מערבבים בעזרת מקל ומשאירים את המקל בתוך הכוס. שואלים את הילדים מה יקרה כאשר נכניס את זה למקפיא? ומכינים לכל ילד קרטיב לאכול בסוף היום.

 

ציפה ושקיעה:

ישנם חומרים הצפים על פני המים ואחרים שוקעים. כדי לבדוק זאת יש להכין חומרים שונים בעלי צורות שונות, ולתת לילד להתנסות. דוגמאות לחומרים וכלים שונים: פלסטלינה, אבנים, קלקר, עלים, עץ, גולות, פקקים (שעם ופלסטיק), גפרורים, לגו, צלחת פלסטיק ממשק בית, קופסת שימורים (מלאה וריקה), בקבוקי מים (מלאים וריקים), נייר, נייר אלומיניום.

בזמן המפגש הגננת מניחה קערה עם חומרים אלו. כל ילד בתורו בוחר כלי מתוך הקערה ובודק האם הוא יצוף או ישקע בתוך קערה עם מים? לפני שהילד בודק את החומרים השונים הוא צריך לשער האם החומר יצוף או ישקע? הגננת תכין טבלה עם השערות של הילדים ותוצאות הניסוי ותמלא אותה בזמן המפגש (ניתן אחר כך לתלות את הטבלה בלוח הורים).

לאחר מכן משנים לחומרים שונים את הצורה: להוסיף לכדור פלסטלינה מקלות ארטיק ב- 4 צדדים, ליצור מהפלסטלינה צורה של סירה, לקמט את נייר האלומיניום לכדור.

סיכום לגננת (אין צורך ללמד זאת ילדים בגיל הרך): הציפה והשקיעה תלויים בצפיפות החומר עצמו, ביחס הייחודי שבין משקלו ונפחו. היחס בין משקל לנפח מכונה צפיפות החומר. לגבי מים הצפיפות היא: 1 גרם לסמ"ק. חומרים בעלי צפיפות גבוהה מזו שוקעים, וחומרים בעלי צפיפות קטנה מזו צפים על פני המים.

 

בועות סבון:

הפרחת בועות סבון היא תמיד פעילות חוויתית לילדים ולמבוגרים כאחד. תוך כדי משחק בבועות סבון אפשר לשלב פעילות חוקרת. אפשר להתחיל מיצירת בועות ממים ללא סבון. ולבדוק את התוצאות. אחר כך להוסיף סבון ולבדוק את הבועות שנוצרו על- ידי נשיפה בקשית. לבקש מהילדים לעקוב אחרי מעופן של הבועות, צבעיהם, האם הן עולות לאוויר? למעלה או למטה? האם הן עפות לאט או מהר? האם הן זהות בגודלן? האם כאשר נושפים בחוזקה יש יותר בועות? האם הן תגענה רחוק יותר אם ננשוף חזק יותר?

צורת הכלי: לתת לילדים כלים שונים איתם הם יפריחו בועות סבון. ולבדוק מה תהיה צורת בועת הסבון אם נפריח אותה בעזרת חפץ עגול, לעומת חפצים בעלי צורות שונות? ריבוע, משולש, לב.

האם יש קשר בין גודל החפץ לגודל הבועה? האם אפשר ליצור בועות בידיים ?

שילוב אוריינות: אחרי פעילויות רבות עם בועות הסבון אפשר להכין עם הילדים מתכון להכנת בועות סבון.

שימו לב:

 1. איך נוצרת בועת סבון? הסבון מחליש את מתח הפנים של המים, וכוח המשיכה שבין המולקולות קטן. כתוצאה מכך המולקולות יכולות להתרחק זו מזו במידה מספקת כדי ליצור בועה.

2. בועת הסבון תמיד עגולה כדי לתפוס את השטח המינימאלי.

 

 ספיגה של מים

אנו מודקים עם הילדים ספיגה של מים בבדים שונים, גם בדגים שאינם סופגים. ובחומרים שונים שסופגים מים ושאינם סופגים.

ניתן לעשות עם הילדים תחרות להעביר מים ממקום למקום בעזרת ספוג.

אפשר גם לטפטף על קובית סוכר, מלח, קצה של מגבת ולבדוק מה קורה? אנו רואים כי המים עולים וממלאים את החללים הזעירים שבין החומרים, כך גם עולה הדיו בניר סופג, ובצמחים יעלו מהשורשים לצמרת. תנועה זו מנוגדת בכיוונה לכוח הכובד ונקראת נימיות, או קפילריות. כדי להמחיש את הולכת המים אפשר להשתמש במים צבועים בצבע מאכל, ולהכניס לתוכם פרחים לבנים או גבעול סלרי אחרי זמן מה יראו את המים עולים בגבעולים וצובעים את הפרחים.

 

לסיכום:

מתוך שפע תכונות המים אפשר לבדוק עם הילדים רק חלק מהן. יש מקום לשיחה עם הילדים על המים. להביא שפע של תמונות של סביבות מים ולהראות לילדים. לפתח שיחה היכן יש מים? לאיזה צורך? באיזה נסיבות אנחנו משתמשים במים? מה יקרה אם לא יהיו מים? אפשר לשלב ציורים של ציירים על נושא המים. לתת לילדים לצייר ציורים על מים. ניתן להכין צנצנת שקופה עם מים ולטפטף לתוכה טיפות צבע מאכל ולצפות איך הצבע יורד וצובע את המים?

 

¯       דפי עבודה:

1.      מניה וזיהוי מספרים.

2.      מבוך.

3.      תרגילי חשבון.

4.      אוריינות- אות פותחת אות סוגרת.

5.      עבור על הקווים.

6.      משחק הזיכרון.

 

¯     דקלום עמוס והבקבוק.

¯     דף מידע להורים.