גילוי האש

האש היא אחד מיסודות הטבע (יחד עם האדמה, המים והאוויר), שבלעדיהם אין אנו יכולים לחיות (השמש שלנו, המחממת את כדור הארץ ואשר בלעדיה לא ייתכנו חיים מורכבת אש).

בעזרת האש, אנו מבלשים את מזוננו, מחממים את גופנו ואת ביתנו.

האש היא חלק בלתי נפרד מתרבויות העולם, בעקבותה נוצרו אלילים, אגדות, חגים, פולחנים, סיפורים, שירים והמצאות ששינו את פני העולם.

אם האש כל כך חשובה לנו, אז בואו נגלה יחד מי היו הראשונים שגילו אותה...

לא ניתן לקבוע בוודאות היכן ומי גילה את האש בפעם הראשונה, אך סביר להניח שהיא נתגלתה בתקופה הקדם היסטורית, במקומות שונים על פני כדור הארץ אצל קבוצות בני אדם שונות.

כנראה אנשים ראו את האש לראשונה כ-500.00 לפני הספירה הנוצרית, מתוך התפרצות של הר געש, ממכת ברק או מהדלקת של צמחייה יבשה בעקבות קרני השמש שחיממו אותה עד להבערת אש.

בהתחלה הבעיה הגדולה הייתה כיצד לשמור על האש שנוצרה מסיבה טבעית ולהעבירה אל אזור המגורים של הקבוצות השונות. במהלך השנים האדם הקדמון למד להבעיר אש בעצמו, כאשר העדויות הקדומות ביותר בכל הקשור לגילוי האש, הן העדויות על שיטות הבערת האש.

הקדומה שביניהן נרשמה לפני כ-180.000 שנה, כאשר נהגו להבעיר אש בעזרת שיפשוך מקל עץ קשה בחריץ שנחרת בגזע של עץ.

במהלך ההיסטוריה פותחו שיטות חדשות להבערת האש, למשל, בעזרת הקשב של שתי אבנים. כעבור הזמן למד האדם הקדמון לפתח שיטות לשמור על אש חזקה לאורך זמן מבלי שתדעך וכך היא שירתה מטרות שונות (חימום, בישול ותקשורת בעזרת עשן בין קבוצות שונות שהיו רחוקות אחת מהשנייה).

האחראיות על הבערת האש הייתה מוטלת על נשי השבטים, שכן הגברים הם אלה שהיו יוצאים לצייד והנשים היו נשארות במערות. תפקיד שמירת האש לא היה פשוט, לכן הנשים האלה נחשבו למכובדות ביותר.

בערך כ-200.000 מאוחר יותר, ניתן למצוא עוד ועוד קבוצות שהייתה האש ברשותן ואורח חייהן נעשה קל ופשוט יותר בזכות האש.

רוצים ללמוד עוד על אש ועל הבערת אש? בקרו באתר:

אין עשן בלי אש