תקופת עזרא ונחמיה

עזרא הסופר

עזרא בן שריה הוא בן למשפחת כוהנים גדולים מבית צדוק ונמנה עם מנהיגי היהודים בבבל .

עזרא היה "סופר מהיר בתורת משה", כלומר הוא היה חכם היודע את תורת משה , יודע לכתוב אותה , לפרשה וללמדה.  (מאז חורבן המקדש – לימוד התורה הוא יסוד חשוב בפולחן היהודי).

 

מעמדו של עזרא וסמכויותיו  ( ייחודו של ייפוי הכוח שניתן לעזרא )

מעמדו נקבע בכתב מינוי מטעם מלך פרס , המפרט את סמכויותיו:

(עזרא שמע על המצב הקשה ביהודה והסיק שהמצב הקשה הוא בגלל  היעדר תורת ה' , הוא טען כי חסר לתושבי יהודה "חוק ומשפט"-וכל אחד עושה ככל העולה על רוחו . הוא ידע שייתקל בהתנגדות מצד התושבים בא"י , ולכן נזקק  לייפוי כוח ולעזרה  מצד הפרסים. בלי ייפוי הכוח המוני העם לא היו שומעים לו).

1. קבלת היתר מיוחד לעלות להעלות עולים ליהודה , במיוחד :כוהנים ולויים.

2. להפיץ את תורת ה'  ביהודה.

3. להביא לא"י כסף שתרמו יהודי בבל ופרס לבית המקדש.

4. למסור לבית המקדש את כלי הקודש שמשתמשים בהם בעבודת הקודש.

5. עזרא קיבל הרשאה וייפוי כוח מן המלך הפרסי למנות שופטים ודיינים שישפטו את העם ביהודה וילמדו  את העם את תורת ה'.  מי שלא  ימלא אחר תורת ה' וחוקיו ייענש בגירוש, החרמת נכסים , מאסר ואפילו במוות.

- עזרא הסופר נהפך למנהיג העלייה השנייה מבבל ומנהיגו של היישוב היהודי ביהודה בזכות אישיותו ,מעמדו כסופר וכמורה ,ייחוסו לשושלת כוהנים והיותו פקיד בכיר בממשל הפרסי. ( שחר, ד' , 2008, עמ' 26) .

 

העלייה השנייה - עלייתו של עזרא

עזרא עלה מבבל  בשנת  458 לפנה"ס .  מטרתו של עזרא הייתה ללמד חוק ומשפט בישראל.  יחד  עם עזרא עלו גם : כוהנים, לויים ועובדי מקדש אחרים.

עזרא נמנע מלבקש עזרה צבאית מטעם המלך , הוא בטח באלוקים.

 

הגורמים לעלייה השנייה מבבל

 ישנן כמה השערות:

1.השלטון הפרסי  רצה לחזק את כוחו של היישוב היהודי בארץ  וזאת כי היהודים היו נאמנים למלכות פרס.  האימפריה הפרסית הייתה במצב קשה  בגלל מרידות שפרצו בחלק מאזוריה.

א"י שכנה בשולי האימפריה הפרסית ,סמוך למצרים, ובאמצעות עלייתם של יהודים נוספים השלטון הפרסי יחזק את אחיזתו וכוחו באזור זה.

2. גולי בבל לא הפסיקו להתגעגע לא"י – עליית עזרא היא המענה לגעגועים.

3. המצב הכלכלי והדתי  הקשה של היישוב ביהודה והתבוללותם של צאצאי שבי ציון מן העלייה הראשונה , ובכללם כוהנים – זירזו את עזרא לעלות ארצה כדי לחזק ולטהר את היישוב. (שחר, ד' , 2008, עמ' 26-27) .

 

עזרא פעל להקים ליהודים ביהודה מסגרת דתית –מדינית המבוססת על תורת משה ,כמו כן הוא פעל לחיזוק מעמדה של התורה ולשם כך ערך טקסים דתיים בפרהסיה (פומביים, לעיני כל) שכללו: 1. קריאת התורה בציבור  2.  וגירוש נשים נוכריות. ( צמח, א', 2009, עמ' 35) .

    

פעולותיו של  עזרא לגיבוש שבי ציון

כאשר עזרא ראה עד כמה חמור המצב הוא קרע את בגדיו והתאבל.   עזרא החל בשורה של פעולות על מנת לתקן את המצב ביהודה ולגבש את שבי ציון

 

פעולה מס' 1-  גירוש הנשים הנוכריות

 עזרא כינס אספת עם ודרש מן העם להיבדל  מן הגויים ולגרש את הנשים הנוכריות. עזרא ראה בנישואי תערובת עם נשים נוכריות סכנת התבוללות של המיעוט היהודי(" זרע הקודש")  בעמי הסביבה.(הוא פחד ש"זרע הקודש" יהפך לטמא בגלל הנוכרים).  

הנשים הנוכריות מלמדות את ילדיהן לעבוד עבודה זרה ,ובכך מרחיקות את ילדיהן מתורת ה'.  (שחר, ד' , 2008, עמ' 28).

עזרא הזהיר את העם וטען כי האסונות שפקדו את עם ישראל הם כתוצאה מכך שהם  לא שמרו את מצוות התורה, ולכן יש לחזור בתשובה ובכך יינצלו מעונש אלוקי.

כדי לתת דוגמה לעם דרש עזרא בראש ובראשונה  מהלווים והכוהנים שנישאו לגויות  לגרש את נשותיהן .

עזרא ביקש להשליט ולבסס את מצוות התורה בחיי העם היהודי. ( סולומון, א', 2009, עמ' 52).

קשיים: פעולה  זו לוותה בקשיים רבים שכן מדובר בפירוק משפחות וגירוש נשים וילדים.

כמו כן, פעולה זו עוררה את כעסם של הנוכרים ונוצרו עימותים עם הנוכרים.

חשוב לזכור: פעולה זו הצליחה רק באופן חלקי, שכן היו גברים רבים שלא הסכימו לגרש את נשותיהן למרות שהבטיחו שיעשו זאת. ( שחר, ד' , 2008, עמ' 28) .

 

פעולה מס' 2- קריאת התורה בציבור,פירושה לעם והפצתה

מטרתו של עזרא הייתה לחזק את מעמד התורה והיהדות בא"י. כשהגיע עזרא ארצה הוא נוכח לגלות שרבים מהיהודים התרחקו מהתורה ומקיום מצוותיה.

עזרא אסף את העם בירושלים , הקריא את התורה לעם בנוסח הבבלי  והלווים והכוהנים פירושו אותה .

חשיבותה של קריאת התורה:

-במעמד זה נקבע נוסח אחיד לקריאת התורה הן בא"י והן בגולה.

-התורה התקבלה כחוקה המראה לעם כיצד עליו לנהוג בחייו .

-בנוסף, החל להיווצר תהליך של התגבשות חברה יהודית הבנויה ומושתת על ערכים לאומיים-דתיים.

-הפצת התורה נעשתה בידי הסופרים והלווים שעברו מכפר לכפר ולימדו את תורת משה. בעקבות פעולה זו התורה נהפכה לנחלת כל עם ישראל , ולא רק לנחלתם של הכוהנים. ( סולומון, א', 2009, עמ' 57).