מאפייני הקהילה היהודית באירופה הנוצרית

היהודים היו מיעוט שחי תחת השפעת תרבות הרוב, אך באותו הזמן דחה תרבות זו.
הקהילות היהודיות שהתקיימו בערי אירופה בימי הביניים היו חלק בלתי נפרד מהערים, אך הם שימרו את השוני שלהם אשר התבטא במעמדן המשפטי המיוחד אשר הוסדר בפריווילגיות מיוחדות, ובהמצאותם בשכונות נפרדות ונבדלות משאר תושבי העיר. היהודים היו מיעוט דתי שחיי בתוך סביבה שהייתה עויינת לעיתים. בניגוד לשאר יושבי העיר, נחשבו היהודים "לעבדי האוצר", כלומר לרכוש של הקיסר ולהחלטותיו השונות לגביהם. היהודים לא יכלו להשתייך לקומונה העירונית או לגילדות, עקב דתם השונה.

הדמיון והשוני בין הקהילה היהודית והקורפורציות האחרות שהתקיימו בערים:

  1. קווי דמיון:
    הקהילה היהודית כקורפורציה עירונית
    : כמו קבוצות אחרות בעיר היו הייתה הקהילה היהודית קורפורציה התאגדות שפעלה למען האינטרסים שלה, כדוגמאת הגילדות. ליהודים היו זכויות וחובות שנקבעו בכתבי הזכויות (פריווילגיות). הקהילה היהודית הייתה מערכת סמכותית שעיצבה את חייהם של היהודים. כמו קורפורציות אחרות היו היהודים בעלי מאפיינים מקצועיים, תרבותיים וחברתיים מיוחדים. היהודים התגוררו ברוב המקרים ברובע משלהם, כמו קורפורציות אחרות.
    הקהילה כגורם מתווך וכספקית הצרכים
    : כמו קורפורציות אחרות הייתה הקהילה המסגרת המשמעותית בעבור הפרט. היא ספקה את כל צרכיו ודאגה לאינטרסים שלו. הקהילה, כמו קורפורציות אחרות, הייתה הגורם המתווך עבור הפרט מול הרשויות. כך לדוגמה, גבתה הקהילה במרוכז את המס מחבריה, וחילקה את הנטל בין חברי הקהילה.
  2. קווי שוני:
    היהודים כמיעוט דתי
    : בניגוד לקורפורציות אחרות בימי הביניים, שונותם של היהודים נבעה מאמונתם הדתית. באירופה כולה שררה אחידות דתית וכמעט שלא הייתה נוכחות למיעוטים דתיים, פרט ליהודים. שונותם של היהודים בלטה בעיקר על רקע הויכוח שבין היהדות והנצרות שהתפתחה ממנה. היהודים נאשמו כמי שדחו את בשורתו של ישו ואף רצחו אותו. המתיחות הדתית הובילה לשנאה, חשד ולמקרים רבים של אלימות נגד היהודים.
    "עבדי החצר
    " לעומת אזרחים חופשיים: מעמדם החוקי של היהודים הוגדר במושב "עבדי החצר". הם נקשרו ביחסי תלות עם המלך או אדון העיר. היהודים הוצאו לרוב מסמכותן של רשויות העיר. מכיוון שנוכחותם של היהודים בעיר תאמה את האינטרסים של אדון העיר או המלך, ולעיתים קרובות הייתה מנוגדת לאינטרסים של קורפורציות אחרות, שרר מתיחות בין היהודים ושכניהם הנוצרים.
    העדפת הזיקה לאדון העיר
    : בניגוד לקורפורציות אחרות שחתרו להשיג אוטונומיה, העדיפו היהודים להישאר ביחסי תלות עם אדון העיר או עם המלך כדי להבטיח את מעמדם, ולא חתרו למעמד אוטונומי. היהודים ידעו שאין בכוחם להתמודד עם עוינותן של הקורפורציות האחרות ולכן הקפידו לחסות תחת כנפיו של השליט.

 

הקהילה היהודית הונהגה ע"י גופים אוטונומיים המונהגים ע"י "קהל" הנהגה מקומית ששלטה בקהילה היהודית באירופה, ייצגה את חבריה והכריעה בענייניה.

סמכויות הנהגת הקהילה:

  • מכוח זה הייתה לקהילה סמכות לתקן תקנות. תקנות אלה הסדירו את יחסי המסחר ונועדו להבטיח את טוהר המידות ואת אורח החיים בקהילה היהודית על פי מצוות התורה (גם התורה שבע"פ וגם ההלכה).
  • סמכות לגבות מסים - סמכות זו כללה לגבות מסים, שנגבו במרוכז עבור השלטון הנוצרי ומסים, שנגבו עבור הקהילה וצרכיה.
  • סמכות להקמת בית דין - הכוונה לבתי דין יהודיים. להכרעותיהם ולהחלטותיהם של בתי דין אלה היה תוקף משפטי (חוקי) מחייב בעייני השלטון הנוצרי.
  • תקנת "חרם היישוב" - סמכות לאסור כניסת מהגרים יהודים חדשים אם אותם מהגרים היוו מתחרים כלכליים לחברי הקהילה וכך אותם מהגרים היו עלולים לפגוע בפרנסתם של חברי הקהילה. בדומה לתביעת הגילדות של בעלי המלאכה בערים האירופיות למנוע כניסתם של מהגרים חדשים.
  • סמכויות ענישה - החל מהמאה ה-11, נתפסה חובת הציות לתקנות ה"קהל" כמצווה מן התורה, ואמצעי האיכפה שלה כללו קנסות, מלקות, חרם ולעיתים נדירות אף כריתת איברים ועונשי מוות.

 

פירוט בעלי התפקידים בהנהגת הקהילה:

רב הקהילה - נבחר לתפקידו על ידי "הקהל". נחשב למנהיג הרוחני דתי של הקהילה.

"פרנס" - נבחר לתפקידו על ידי "הקהל" ועמד בראש גוף זה. לצידו של "הפרנס" פעל נאמן, ששימש כגזבר וכמזכיר, שרושם את החלטות "הקהל". מינוי "הפרנס" היה למשך חודש ימים ובכל חודש מינה "הקהל" פרנס חדש, שתפקידו היה לנהל באותו חודש את ענייני הקהילה.

גבאי - נבחר על ידי "הקהל". תפקידו היה לרכז בידיו את ענייני הצדקה ואת תלמודי התורה, שהיו מוסדות החינוך של הקהילה.

שמש - היה אחראי על הניהול ועל האחזקה היומיומיים של בית הכנסת.

שתדלן הקהל - (המילה "שתדלן" מהמילה להשתדל): יהודי, שהיה מקורב לשלטון הנוצרי ותפקידו המרכזי היה להשתדל אצל השלטונות הנוצריים, שיתנו הגנה ליהודים (שלא יפגעו בקהילה היהודית כציבור וביהודים כיחידים).

מתוך:

ד"ר סורוצקין דוד, פרופ' חביבה פדיה, 2008, מסעות בזמן ערים וקהילות, הוצאת מט"ח

ד"ר קציעה טביביאן, 1997, מסע אל העבר מימי הביניים ועד העת החדשה, הוצאת מט"ח