שבט ראובן

ראובן הוא בכור בניו של יעקב, מאשתו הראשונה לאה. צאצאיו של ראובן הפכו לשבט ראובן.

 

על-פי בראשית כ"ט, לב, נתנה לו לאה אמו את שמו: "כִּי-רָאָה יְהוָה בְּעָנְיִי--כִּי עַתָּה, יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי". ראובן מוזכר בהמשך הפרשה (שם, ל', יד) כאשר מצא דודאים (צמח שמיוחסת לו יכולת לשיפור פריון) – והביאם לאימו.

 

מסופר כי כששיכן יעקב את אהלו ליד מגדל עדר, שכב ראובן עם בלהה, פילגש אביו (בראשית ל"ה, כב). שנו חז"ל: "כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה", והסבירו כי לאחר מות רחל העביר יעקב את משכנו לאוהל בלהה שפחתה; וראובן לא היה מוכן לקבל כי אביו החליף כביכול את אשתו העיקרית בשפחה במקום לבחור באמו לאה, שהייתה לדעתו השניה במעלה. יש פרשנויות רבות למעשיו: יש האומרים ששכב באוהל בלהה כי ידע שאביו לא ישמש מטתו כשמישהו בחדר; יש האומרים שהשמיע את צעדיו ליד האוהל, ובכך מנע מיעקב לעשות מעשה של חוסר צניעות ורמז לאביו על חוסר שביעות רצונו מבחירתו של אביו. על מעשה זה מתבטא יעקב בברכו אותו לפני מותו: "פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חיללת יצועי עלה" כאומר: במעשיך הראת שאתה עולה בדרגה על מעשֵי במשכבי אבל מפזיזותך הפכת אותם לחול. פרשנות זו של מעשה ראובן אינה דרש ושינוי מפשט הכתוב: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת-בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו, וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל"; אלא שמי שמדייק בלשון התורה והעברית יודע שלאחר שקורה מקרה דומה לשלנו, כתוב שהנפגע שמע או ידע על מה שעשו לו, והגיב בפעולה או החריש, כמו שכתוב "וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן, ויאמר ארור כנען וכו'" או "ויעקב שמע כי טימא את דינה ביתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחריש יעקב עד בואם" וכשכתוב בתורה וישמע בניגוד לשָ‏מַ‏ע" בבניין פָ‏עֵל עבר הכוונה שקיבל האיש את מה שניסו להעביר לו וכן כל ש.מ.ע בציווי: "שמע ישראל"-קבל ישראל, "אשר לא ישמעו איש שפת רעהו" המדובר בסיפור מגדל בבל, הכוונה אשר לא יקבלו איש את דברי השני,יעקב קיבל את המסר מראובן למרות מעשיו ה"פוחזים" וכן המשיך הכתוב "ויהיו בני יעקב שנים עשר" ולא יותר עקב מעשיו של ראובן. יש קהילות הנוהגות לקרוא בתורה פס' זה פעמיים כל פעם בשינוי טעמי המקרא כדי להראות שמעשה זה אינו כהבנתם של המון העם.

 

בסיפור מכירת יוסף, מסתבר כי ראובן היה אחראי לשלומו של יוסף (בראשית ל"ז, כט), אולם הוא לא הצליח למנוע מהם לבצע את זממם, ולאחר שבקושי רב שיכנע אותם לזרקו אל הבור במדבר (שם, כא), ניצלו האחים את הליכתו לאביו ומכרו את יוסף. וכשחזר וראה זאת אמר: "הילד איננו ואני אנה אני בא?"

 

ראובן כנסיון נואש להוציא את בנימין ולהראותו למשנה למלך מצרים מציע ליעקב שימית את שני בניו אם לא יחזיר את בנימין ממצרים בשלום (שם מב,לז), ולמעשה יהודה הוא שמצליח לשכנע את אביו כשאמר "אם לא אביאנו אליך וחטאתי לך כל הימים" (בר' מ"ג).

 

בברכות יעקב לבניו הוא מטיח בראובן כי על אף שהוא הבכור והוא זה שצריך לגלות אחריות ושליטה, הוא מתנהג בחיפזון ובלי ישוב הדעת בהחלטותיו ולכן מעשיו נכשלים תמיד. יעקב העביר מראובן את הסמכות על האחים ונתנה ליהודה, הבן הרביעי: "יהודה אתה יודוך אחיך... ישתחוו לך בני אביך" (בר' מ"ט, ח).

 

מסורת ערבית קדומה רואה במבנה קבר המצוי בלב חולות פלמחים, את מקום קבורתו של ראובן וכינו את המקום נבי רובין על שמו. המקום היווה מקום עליה לרגל במאות הקודמות. כיום המקום מוזנח, אך מצבת הקבר עצמה זוכה למבקרים יהודים הבאים להתפלל במקום.

 

בני ראובן בכור ישראל: חנוך ופלוא וחצרון וכרמי.

 

שבט ראובן כאמור, הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא כך על שם אבי השבט, ראובן בן לאה ויעקב. ראובן היה בכור בני יעקב ובכור השבטים.

 

 

  האבן המייצגת אותו היא אבן האודם שאותה נשא אהרון הכהן עם שאר האבנים הטובות שנשא על ליבו וה"אות" של שבט זה (כלומר הדגל שלו) היה ציור של דודאים על רקע אדום, סמלו של שבט זה.

 

שבט ראובן חנה במדבר בצמידות לשבט שמעון, בדרום מחנה ישראל. וכשם שחנייתם במדבר הייתה בדרום, כן הייתה נחלתם בארץ ישראל: ראובן בדרום עבר הירדן ושמעון בדרום הארץ.

 

ישנם המקשרים באופן סמלי בין שנים עשר השבטים לשנים עשר החודשים. כאשר מתחילים הקישורים לפי סדר האמהות החל מתשרי, מקושר ראובן לתשרי – והסמליות היא בכך שראובן עשה תשובה על חטאו. כאשר מתחילים מניסן לפי סדר החניה במדבר, ראובן מקושר לתמוז חודש התחלת החורבן, המתאים לחוטא אשר סולק מהבכורה [1].

 

שבט ראובן היה אחד משניים וחצי השבטים אשר התיישבו בעבר הירדן המזרחי, מחוץ לארץ ישראל, במקום להתיישב בה.

 

 

נחלת שבט ראובן

 

נחלת שבט ראובן מוגדרת בתור : "אֶרֶץ סִיחוֹן ואֶרֶץ מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן" (לפי ספר נחמיה, ט' כ"א). תאור הנחלה בספר יהושע מורכב מערים - המוקפות חומה, מהחצרות - שאינן מוקפות חומה ומתחומים גאוגרפיים. כך מתקבל התחום של נחלת השבט, שלו גבולות טבעיים: בצפון - נחל חשבון, המערב ים המלח, הדרום נחל ארנון ובמזרח - המדבר וארץ בני עמון. בתיאור תחום השבט מובאים מונחים ייחודיים כמו: "המישור", "הר העמק" - הר הירד בתלילות לעמק, "אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה" - שהם המורדות המערביים של עבר הירדן לים המלח ו"הירדן והגבול" שהם בקעת הירדן . בנחלה כלול גם מקום מושבם של "נְסִיכֵי סִיחוֹן" - אשר הזמינו את בלעם לקלל את עם ישראל.

 

הסבר על אבן החושן  של  ראובן.

 הרובי היא אחת מאבני החושן.  זוהי האבן הראשונה באפוד הכהנים (ספר שמות פרק ל"ל).  זוהי אחת האבנים החזקות ביותר.

הרובי שייכת למשפחת הקורונדום.  קורונדום אדום היא הרובי, ואבני קורונדום בכל שאר הצבעים הם אבני הספיר.

במדרש תלפיות כתוב כי "כל אישה הנושאת אותו אינה מפילה לעולם וטוב למקשה ללדת, ואם שוחקין ומערבבין אותו באכילה ובשתיה יועיל הדבר הרבה להריון".  במקום לשחוק את האבן ולערבב אותה עם האוכל, ניתן גם ללגום מי רובי.

נחשבת לאבן מגנה ביותר נגד מחלות ונגד אנרגיות שליליות.

טובה במיוחד לאזור הלב כיון שהרובי נותנת פולסים של לב בריא, להם השפעה מבריאה על הלב.

מאפשרת לאדם לסייע לזולת מבלי להרגיש מנוצל.

הרובי נקשרת לאהבה ולחתונה.

טובה להרגשת סיפוק עצמי ולהטענה עצמית באנרגיה חיובית.

ממריצה את הרצון לחיות.

מסייעת לממש רעיונות ותכניות.

מאפשרת להתגבר על מחשבות שליליות ומעניקה הקלה במקרים של חלומות רעים.

מנטרלת רגשות של צער ואכזבה.

כאשר היא מונחת על העין השלישית בעת מדיטציה, הרובי יכולה להביא למוח תמונות וזיכרונות מגלגולים קודמים.